Axxis – Time Machine

להקת Axxis נמצאת כבר הרבה זמן בשטח אך לי אישית יצא לשמוע עליה לא מזמן כאשר שחררה את האלבום האחרון שלה "Time Machine", אלבום שמתחילתו ועד סופו נשמע רענן וזורם, כאילו לא עברו יותר מ-15 שנה מאז היווסדות הלהקה. ולמרות הזמן הרב שעבר מאז שנוסדה להקת ההבי מטאל המלודי מגרמניה, לי נראה שהיא תמשיך להישאר פה עוד הרבה זמן, לפחות זה נראה כך מכיוון שרוב חברי ההרכב המקוריים כבר הספיקו לעזוב ולהתחלף באנשים קצת יותר צעירים כאשר היחיד שנותר מההרכב המקורי הוא הסולן המוכשר Bernhard Weiß.

המוזיקה של Axxis, לפחות באלבום האחרון, שואפת לכיוון הפאוור מטאל והרוק הכבד בנוסף למקצבי ההבי מטאל הקלים, ולמי שרוצה שמות של להקות שניתן להשוות אליהן, אני חושב על שילוב של Scorpions, יחד עם Judas Priest ואיזושהי להקת פאוור מטאל גרמנית שתבחרו. וכעת, לאחר שהבהרנו את זה, אספר לכם קצת יותר בהרחבה על השירים באלבום החדש.

לאחר אינטרו קליל ואווירתי הכולל בין השאר צלילים של מחוגי שעון (הרי זו מכונת זמן…), מגיח לו השיר הראשון "Angel of Death". ולפני שתתחילו לקשר את הכל ולצעוק זה סלייר, זה גרמנים, זה נאצים, זה דודה שלי… תירגעו, כי זה אף אחד מהם, לפחות בענין של סלייר, כי דודה שלי לפעמים נראת כמו… לא משנה. בחזרה לענייננו, השיר נפתח לו בנגינת גיטרה קלה אשר אליה מצטרפים הקלידים בצליל סטייל שנות ה-80 (האופייני לרוב האלבום), ואז לאחר כמה שניות נכנס לו גם ריפ רוקיסטי עם שילובי דאבל-באס מהירים ושירת מקהלה המלווה לאורך השיר במילים "Chaos Angelus Mortifer" שלא מצליחות לצאת לי מהראש. המשך השיר נע על מהירות עם פזמון קצבי כאשר קולו החלק, העצמתי והצעיר של Bernhard לא מאכזב אף לרגע. אחד מהשירים האהובים עלי באלבום.

שיר הנושא של האלבום מגיע מיד אחרי מלאך המוות ומקדם את פנינו בנגינת קלידים-עולה שפורצת לאחר מכן למקצב כבד יותר ואיטי מאשר בשיר הקודם. הפזמון והתופים משחקים בשיר הזה כמובילים ועושים זאת בצורה טובה למדי, אך אני לא מצאתי בו משהו מיוחד ומושך. לעומתו, השיר הבא נכלל אצלי כמועדף נוסף, וזה לא רק בגלל שקוראים לו "(Wind In The Night (Shalom" ושבשיר נשמעות המילים "Shalom, Shalom" במבטא אנגלי ומצחיק, אלא גם בגלל המקצב הקליל והזורם שלו והליריקה הדביקה והחייכנית שיש בשיר. ואם זה לא מספיק, אחרי שהרגשתם את רוח הלילה, תיזהרו לא לאבד עצמכם באפילה של השיר "Lost In The Darkness", שמתחיל גם הוא בנגינת קלידים-עולה וממשיך במקצב מהיר המלווה בפזמון לא רע בכלל ואף כולל סולו גיטרה משגע, עוד שיר נחמד לאוסף.

בדילוג על השיר הבא, הגענו לבלדה שבאלבום "Wings Of Freedom", שהפעם, גם במפתיע, אני מוצא אותה לא רעה בכלל וזה מדאיג אותי מאד, כי ברוב האלבומים ששמעתי לאחרונה אני מוצא את שירי הבלדה לטובים במיוחד, וזאת בניגוד למדיניות האנטי-בלדה שלי, אני עוד אחזור אליכם בנושא. בשיר הזה באה לידי ביטוי ההשוואה ללהקת Scorpions עם שירה נוגעת ופזמון אפי ורגוע כמו שבלדה איכותית צריכה להישמע. וכך נוגנו להם שני השירים הבאים והמנוגדים, "Dance In The Starlight", עם מקצב ה-Pop-Rock המוזר, והשיר "Battle Of Power" עם מקצב ההבי-פאוור האיטי, שאותי לא הלהיבו כל-כך, ומיד אחריהם הגיע השיר "Alive" שהוא מעין שילוב בין שני השירים הנ"ל אבל טומן בחובו מלודיה מקסימה למדי.

עם סיום האלבום תמצאו את השיר "Gimme Your Blood" שמתאפיין במקצב סטייל רוק שנות ה-80 ובפזמון מאד קרוע וקליט, ואחריו לבסוף מגיע "Don't Drag Me Down" שלדעתי היה צריך להיכנס איפושהו באמצע האלבום כי אין בו משהו מיוחד חוץ מסולו גיטרה-קלידים גרובי למדי. בסה"כ אלבום לא רע בכלל לטעמי, הוא קליל, קצבי, דביק במקצת ואפשר לחזור אליו מתי שרוצים בלי לתת עליו מחשבה עמוקה כלשהי. ועכשיו אם תסלחו לי, אני אלך לצוד את האלבומים הקודמים של הלהקה… נשמע מעניין.