Beehoover – A Mirror Is A Window's End

הרעיון שגיטרה בס יכולה להוביל טוב לפחות כמו החשמליות הוא לא רעיון חדש, יש מספר לא מבוטל של להקות שנשענו על הבס וזכו אפילו להצלחה מסחרית יפה כמו Primus או כמו Infectious Grooves, שתי להקות בעלות גרוב רציני. צריך לזכור שגם כשהבס הוביל בלהקות האלה תמיד היו גם הגיטרות החשמליות שהוסיפו עוצמה ומכסות על צלילים שהבס לא יכול להגיע אליהם. Beehoover היא להקה חדשה מגרמניה שמנסה לעשות בדיוק את זה רק בתוספת או בחסרון קטן, באלבום שלה שנקרא A Mirror Is A Window's End אין גיטרות בכלל והוא כולל 3 שירים שאורך כל אחד מהם הוא בערך 10 דקות.

אינגמר פטרסון מנגן על הבס וגם שר, קלאוס פיטר האמיש מתופף ועושה קולות רקע, נשמע מינמליסטי משהו? אז זהו, שבכלל לא! הבס של פטרסון הותאם לזה שהוא מוביל וכתוצאה מכך שומעים באלבום גיטרות למרות שהן לא שם וזה יוצר שירים שהם שילוב מוזר של סטונר מעושן היטב ודום מטאל אפל ואיטי. השיר הראשון "Interference Prone Reflector" מתחיל בגרוב סטונרי מובהק ודיסטורשן כבד ביותר על הבס שממש מזכיר את Kyuss של ג'וש הום (היום הסולן של Queens Of The Stone Age), אי אפשר להתעלם מהשירה של פטרסון שנשמעת כמו של מטיף דתי בטראנס כשלפעמים הוא עוצר למלמל משהו בלתי מובן.

"Pioneer" הוא כבר לגמרי דום מטאל באיטיות שלו אבל הוא מצליח ליצור אווירה אטמוספרית לגמרי שמזכירה לי קצת את פרויקט הצד של בסיסט Anathema שנקרא Antimatter שכמו פה היה רווי בהרגשה אפוקליפטית שחורה ומדכאת אבל היה מצוין. "To Kill A Hill And To Move A Mountain" שסוגר את האלבום הקצר הזה הוא שילוב של הסטונר והדום והוא מסיים את האלבום ברגשות מעורבים שמשהו חסר. למרות שפטרסון והאמיש שומרים לאורך האלבום על המתח ואין יותר מדי רגעים משעממים החיסרון של הגיטרות מורגש בסולואים שלדעתי היו יכולים להוסיף עוד מימד לאלבום הזה. אבל בסה"כ האלבום הוא בהחלט משהו אחר ועל זה מגיע ללהקה כל הכבוד, לאלבום הבא אני כבר אחכה. מומלץ לאוהבי הסטונר והדום המעושנים שבינינו.