Damnnation – Mentally Trapped

חכמינו אמרו שבשביל כבוד צריך לעבוד. את להקת Damnnation (שנקראה Hellfire בגלגולה הקודם) אני מכיר למעלה משנתיים, והדרך שעשתה עד כה יפה מאד. אני זוכר את ההופעה בערב המטאל שנערך במועדון גאראג' בראשל"צ לפני שנתיים וחצי, ששמעתי לראשונה את הלהקה ואמרתי לעצמי, "רגע, הם ישראליים?, איזה טכניקה". בהתחלה מאחר שלא היה ללהקה זמר, אז המתופף יפתח לוי שהתפרע על התופים גם היה מתפרע על המיקרופון, לאחר מכן צורף יוחאי דוידוף שנראה היה מתאים כמו כפפה ללהקה, אך עקב חילוקי דעות הוא עזב את הלהקה והגיע במקומו לב (Loud N’ Clear). באלבום הנוכחי את השירה הקליט יפתח לוי.

Damnnation היא לא להקה שחתומה באיזה לייבל ענק שייתן לה מאות אלפי שקלים להפקה, היא גם לא טסה לשבדיה כדי להקליט את אלבום הבכורה שלה, אלא הסתפקה באולפן הנמצא בקיבוץ מענית. זאב טננבאום (Salem) השתתף במאסטרינג של האלבום, ואת המיקסינג עשו : אנטון דורופייב ועופר אשד.

הסאונד תופים לאורך כל האלבום לא מספיק טוב לטעמי, ה- Snare לא מספיק חד וחי ונשמע מת, ה- Tam Tams לא מספיק עוצמתיים, המצילות והבייס-דראם דווקא נשמעים טוב. יכולת ההלחנה של הלהקה עומדת בסטנדרטים אירופיים ללא ספק, הדינאמיקה הקבוצתית בין הכלים מרשימה לאורך כל האלבום. לטעמי ניתן להאריך חלק מהשירים ולהפוך אותם ליותר פרוגרסיביים.

את השפעות הלהקה לא קשה לזהות, Yngwie Malmsteen,Symphony X בייחוד בולטים בעיקר בגלל האוריינטציה הניאו-קלאסית של מרבית החומר המוסיקלי של Damnnation. אצל הקלידן אנטון שומעים את השפעתו הבולטת של Michael Pinella (קלידן Symphony X), הסאונדים מאד דומים, וגם הסולואים. הגיטריסטים יניב ושיאון בעלי טכניקה גבוהה כיאה לסגנון, אך לא זונחים את ה- Feel.

את האלבום פותח קטע Intro מלודי קלאסי בניצוחם של הגיטריסטים יניב ושיאון. ומייד אחריו מתחיל Forsaken Child, אחד השירים הבולטים והטובים באלבום, עבודת תופים מבריקה, גיטרות סולידיות, סולו קלידים מצוין, וכולם מלווים את שירתו הטובה של יפתח. השיר Temple of Light הוא שיר יותר אגרסיבי המלווה בשירה מחוספסת של יפתח ואפילו גראולים. זמרת הסופרן חוזרת באמצע השיר הבא, Peacebreaker, בשיר זה בולט דו השיח בין הכלים בדקה וחצי האחרונות,סולו קלידים, הבס נותן סולו, הגיטרות עונות לו, לאחר מכן התופים ובסוף כל הכלים ביחד מסיימים את השיר בצורה חזקה.

בקטע האינסטרומנטאלי המשובח Fireworks בו היכולת הטכנית של כלל חברי הלהקה באה לידי ביטוי, תמצאו באמצע השיר ריף קטנטן הלקוח מאיזה תוכנית טלוויזיה ישנה, גימיק ממש נחמד.

הקטע Media נשמע ממש כמו קטע טיפוסי של Symphony X מבחינת כל כלי הנגינה, פרט לקולו של יפתח שאומנם לא משתווה לראסל אלן.

הקטע Breakdown מרתק מאד ופרוגרסיבי יותר מאחרים, נגינת הכינור בחלקו האחרון והצטרפות הגיטרות מכניסים דרמטיות רבה לשיר. הקטע Nothing Else to Do הוא פחות מלודי מהיתר, פחות אהבתי אותו מבין קטעי האלבום, מה שבכל זאת אהבתי בו הוא מעין וריאציה קטנה לקטע הקלאסי "ריקוד הונגרי" שמבוצעת ע"י הקלידים (להקת Emerson Lake and Palmer התמחו ביצירת וריאציות על קטעים קלאסיים). הדובדבן שבקצפת הוא השיר האחרון שבאלבום, Fix the Fix, לטעמי השיר הכי טוב של הלהקה, ורובכם בוודאי מכירים אותו מההופעות, קולה של זמרת הסופרן מוסיף המון לשיר הזה, הגיטרות מתואמות ביניהם והקלידים נותנים תפקידים שמלווים ברקע כמו שצריך.

הלהקה נמצאת כרגע בחוסר ידיעה לגבי המשך דרכה. המתופף יפתח נוסע ללמוד תופים בלוס אנג'לס, והחיפושים אחרי מתופף מתאים נמצאים בעיצומם, במקביל נשלחו עותקים רבים של אלבום הבכורה ללייבלים ברחבי העולם, בתקווה לחתום ולהתקדם. קשה לא להיות סימפטי ללהקה הזאת שעבדה כל כך קשה בשנים האחרונות כדי להוציא את האלבום הזה. כיף לשמוע את האלבום הזה, וכיף לדעת שיש לנו להקת פרוגרסיב שלא נופלת מלהקות אחרות בעולם, נשאר לנו רק לקוות שהלהקה תמצא במהרה מתופף ותזכה לחתום בלייבל כלשהו, כי מגיע לחבר'ה האלה להצליח. את האלבום ניתן לקנות במחיר של 35 ₪ בלבד דרך חברי הלהקה, ואני מבטיח שתקבלו תמורה מלאה לכספכם.