Dark Fortress – Séance

כמו רוב המטאל המוצלח, והבלאק מטאל המוצלח בפרט, גם שורשיה של Dark Fortress מצויים במעמקיה של גרמניה הצפונית. Séance הינו אלבומה המלא הרביעי של להקת הבלאק המדוברת. לאחר שני אלבומים לא מצטיינים במיוחד (Stab Wounds ו-Profane Genocidal Creations שיצאו ב-2004 ו-2003 בהתאמה) הצליחו הבחורים הללו להפתיע באלבום בלאק מטאל כתוב ומבוצע כמו שצריך. לאלו מכם המוצאים את נישתם דווקא באולד סקול בלאק הנורווגי הידוע לשמצה, האלבום הזה הוא בשבילכם.

קודם כל, קחו נשימה עמוקה. זהו לא אלבום קל לשמיעה. הוא דורש האזנה מדוקדקת, ושווה את זה. החל מהשיר הפותח, ישר קופץ לראש השם "אטילה", ובכלל, De Misteriis Dom Sathanas של מייהם לאורכו ולרוחבו, ואולי גם קצת רמזים ל-Grand Declaration of War במקצבים המלחמתיים שלו. ריפים מהירים של בלאק מטאל משולבים עם קטעים במקצבים קצת פחות עצבניים, ושירה גרונית מדהימה השולחת אותנו למחוזות האפלים ביותר שיש לסגנון להציע.

הדיסק Séance מציג בלאק מטאל רב-גוני, רב-שכבתי ורב-השפעות. החל ממייהם שכבר הזכרתי, ועד לסגנון המאוחר יותר של Dimmu Borgir (שבאופן מפתיע שם הלהקה הינו זהה, רק בשפות שונות, צירוף מקרים?), ואולי אף ארחיק לכת ואומר גם את השם Emperor.

כל שיר באלבום אינו נשמע כמו קודמו, המלודיות קרות ואפלות, עם מעברים מצמררים, ועבודת קלידים משולבת בטוב טעם אל המוזיקה. כל אלה תורמים לאטמוספירה האחידה והמצויינת של האלבום הזה. החל מהשיר "CataWomb" המצטיין באטמוספירה מלנכולית כפי שצריכה להיות בבלאק מטאל, וכלה ב-"Revolution: Vanity" החולני והאיטי, עד לשירים אלימים וולגאריים כמו "To Harvest the Artefacts of Mockery" ו-"Polterigest", ולבסוף "Insomnia" המצמרר בעל הריפים האקוסטיים והווקאלס של Azatoth.

הליריקה באלבום סובבת סביב הקונספט של הקונטרסט בין המתחרש בהווה לבין העתיד, השבריריות שבקיום הגזע האנושי, וחולשותיו הבולטות, כגון בורות, יהירות ואשליות כוזבות, ואיך אפשר שלא – גם במוות. לסיכום, מוזר ביותר ש-Dark Fortress אינם נמצאים עם כל השמות הגדולים בסגנון. הם הצליחו ליצור אלבום מקורי, רב-גוני, ויצירתי, שתעשו עוול לעצמכם אם תדלגו על שמיעתו, משום שהוא בהחלט נמצא יד ביד עם כל האלבומים הטובים שיצאו לאחרונה… ואם לא השתכנעתם עדיין, כדאי שתקשיבו ותיווכחו בעצמכם בגדולתו של אלבום זה.