(DVD) Dark Tranquillity – Where Death Is Most Alive

מארז ה-DVD והדיסקים של Dark Tranquillity מעורר התלהבות כבר מרגע פתיחתו. הוא מגיע בקופסא מושקעת, מעוטרת באיורים ותמונות, ובתוכה שני דיסקים ושני DVD, גם הם מעוצבים לפי אותו הקונספט. למארז מצורפת חוברת חביבה, בה מספיק תמונות ומידע שיספקו מעריצים ותיקים וחדשים כאחד. זו בדיוק הדרך להתחיל את החוויה בת כמה השעות (אליה מומלץ לצרף מספר חברים, אוכל ומשקאות), שמציעים Dark Tranquillity במסגרת Where Death Is Most Alive.

את Dark Tranquillity הקים הסולן הנוכחי, גיטריסט הלהקה בתחילה, Mikael Stanne, עם חברו, גיטריסט נוסף, Niklas Sundin, תחת השם Septic Broiler. הסולן דאז, Anders Fridén, הגיטריסט Martin Henriksson, והמתופף Anders Jivarp, לא איחרו להצטרף. לאחר מכן התחוללו בלהקה מספר שינויים אינטגרליים, ששינו את מהותה לנצח: הסולן Anders Fridén פרש לטובת In Flames, את מקומו תפס Mikael Stanne, והלהקה עברה "מתיחת פנים" בה השתנה שמה ל-Dark Tranquillity וסגנונה הנוכחי החל להיבנות. אף על פי כן, עוד נכונו ללהקה מספר חילופים נוספים בליין-אפ, וראוי לציין כי החברים הנוכחיים הם: Mikael Stanne (סולן), Niklas Sundin (גיטרה), Martin Henriksson (גיטרה), Anders Jivarp (תופים), Daniel Antonsson (באס) ו-Martin Brändström (קלידים ואפקטים אלקטרוניים).

חברי Dark Tranquillity עברו כברת דרך ארוכה, כ-20 שנים, מאז הקמת הלהקה השוודית ורכישת מעמדה הנוכחי. בתור חלוצי הדת' מטאל המלודי, וחלק בלתי נפרד מהז'אנר גם שנים לאחר מכן, נדמה כי אין זמן טוב יותר מעכשיו "לנוח על זרי הדפנה", ולפנק את המאזינים ב-DVD כפול שכולל את הופעתם במילאנו בשנת 2008, סרט דוקומונטרי בן 47 דקות, אוסף של גרסאות של כמה מהקליפים שהופקו ללהקה, ולבסוף חלק שנקרא "הארכיבים החיים"- המיטב ממבחר הופעות שערכה הלהקה לאורך השנים. כמו כן, נוספו גם שני דיסקים של המוזיקה מהופעה. על הדיסקים עצמם אין הרבה מה לומר, לכן אזכיר אותם במספר שורות לפי שאמשיך הלאה: הם גרסאת השמע של ה-DVD הראשון במארז, בו מוצגת הופעתם המחשמלת של Dark Tranquillity במילאנו, איטליה, בליל כל הקדושים של שנת 2008. איכות הסאונד סטנדרטית לגבי הקלטה מהופעה, ואף על פי שהדיסקים עומדים כאוסף נחמד בפני עצמם, מסיבות ברורות עדיף לצפות בהופעה כפי שהיא נמצאת ב-DVD הראשון.

ה-31 באוקטובר 2008 במועדון ה-Rolling Stone במילאנו הוא לילה שהשתלם להנציח. בחירת השירים, "עמוד התווך" של כל הופעה אם תרצו, הייתה מצויינת ונעשתה תוך בחינה מוקפדת של הרפרטואר המוזיקלי המכובד של הלהקה: כך מלהיבה Dark Tranquillity את הקהל, שאהבתו הגדולה גלויה לעין, בשירים חדשים יותר כדוגמת "Focus Shift", "Misery's Crown" ו-"The New Build", כמו גם בחומרים ישנים יותר כמו "FreeCard", "Lethe", ו-"Yesterworld / Punish My Heaven". הביצועים לוטשו לשלמות, האנרגיה המטורפת שהביאו עמם חברי הלהקה ניכרת לעין, והמעריצים האיטלקים נהנים מכל רגע, כשהשיאים נרשמו כש-Mikael קפץ אל הקהל, או כשמעריצה עלתה לבמה תוך כדי התחמקות אלגנטית מעבר למאבטחים (שסילקו מקודם בחור אחר שניסה זאת), והעניקה ל-Mikael נשיקה (על הלחי, חברים וחברות, על הלחי) כשדגל איטליה מתנופף בידה. ראויים לציון, כמו כן, הביצועים הנפלאים לשירים "The Mundane And The Magic" ו-"Insanity's Crecendo", בהם התארחה Nell Sigland, לא אחרת מאשר סולנית Theater Of Tragedy.

עם זאת, יש לזכור שאת איכות ההופעה הגבוהה – שלא הייתי מצפה לפחות מפרפורמרים ותיקים בסדר הגודל של Dark Tranquillity – ניתן לתפוס הודות לדרכי הצילום והעריכה שנוצלו לטובת ה-DVD. באמצעות הצבת המצלמות בנקודות שכפי הנראה תוכננו היטב, או שימוש באפקטים וצילום מחוספס, וכמובן כפועל ישיר של עריכת חומרי הגלם כך שיתארו במדויק את המתחולל על הבמה ומחוצה לה (ברמה הרגשית, המוזיקלית והויזואלית), ה-DVD מספק חוויית צפיה מן המעלה הראשונה. התוצר הסופי נראה לעיתים כמו קליפ תודות לשוטים המרהיבים, שנוצרים מדרך הופעתם העוצמתית של חברי Dark Tranquillity, קהל אידיאלי, ועיצוב תאורה מעולה.

את החומרים ב-DVD השני ניתן לחלק לשני חלקים: קליפים נבחרים של הלהקה, שמובאים בתור בונוס, והסרט הדוקומונטרי אותו משלימים "הארכיבים החיים". על הקליפים עצמם אין הרבה מה לומר – הם בהחלט תוספת נחמדה למארז כולו, אך לבטח לא החלק המשמעותי בו. עם זאת, בולטים ביותר הם הקליפים לשירים "Focus Shift", שכולל קטעים מהופעות של הלהקה, ו-"Terminus (Where Death Is Most Alive)", בו חברי הלהקה הם בעצם דמויות עשויות לגו, מה שלא מונע מ-Dark Tranquillity לתת את הופעת חייהם.

ניתן לומר כי הדובדבן שבקצפת הוא סיפורה של הלהקה. הוא מסופר בצניעות בסרט הדוקומונטרי בקולותיהם של חברי הלהקה הנוכחיים, חברי הלהקה הקודמים, Tomas "Tompa" Lindberg שצמח עם At The Gates ו-Grotesque באותה הסביבה (הסצנה של העיר Gothenburg), כתבים ופעילים שונים בסצנה. את קו המחשבה בסרט מחזקים מאוד "הארכיבים החיים", אוסף של קטעי הופעות מימי הקמת הלהקה ועד היום, אשר מציגים את הדרך שעברו חברי Dark Tranquillity מצעירים מחוצ'קנים בחולצות פלאנאל, שמנגנים במחסן באחת מהגינות של בתי הפרברים בשוודיה, אל במות הפסטיבלים הגדולים באירופה. זה סוג הסיפורים שמרכך את הקשים בלבבות: Dark Tranquillity היא קבוצת חברים טובים, שהתאהבו במוזיקה בגיל צעיר, ו-20 שנים לאחר מכן עודם צנועים (ונדהמים שמישהו בכלל משלם כדי לראות אותם מופיעים או רוכש אלבום), נאמנים לרעיון ההתחלתי (ליצור את המוזיקה שהם אוהבים), ומנסים לפצח את סוד הצלחתם.

הפתיחות והתמימות שלהם כובשת, בעיקר לנוכח שיוך הלהקה ל-"שלוש הגדולות של Gothenburg" לצד In Flames ו-At The Gates. תחילת דרכם במחסן חבוט, אותו נאלצו לעטוף בחומרים מבודדים ושטיחים על מנת לא להטריד את השכנים, מעלה חיוך מתוק לנוכח הצלחתם הנוכחית. נדמה שהסרט ו"הארכיבים החיים" הם החתיכה החסרה בפאזל. את המארז אנו מתחילים בצפייה בהופעה המושקעת במילאנו 2008, ומסיימים עם ההופעות מהתקופה הצעירה ביותר של הלהקה, בהן בחורים ובחורות במצבים שונים של שכרות טיפסו על במה קטנה במועדון צפוף, בעוד Mikael Stanne צעיר צווח ברצינות תהומית. ובכן, המסר שחברי הלהקה מנסים להעביר כאן הוא: כל קבוצת חברים עם תשוקה חזקה מספיק למוזיקה יכולה לעשות את זה, ואין איש אשר מסוגל לטעון שהם לא יודעים על מה הם מדברים. אם כן, Where Death Is Most Alive הוא מארז מושקע, מלא במוזיקה מנסרת ובועטת, המון "הנאות קטנות", ואפילו מוסר השכל שניתן בדרך אגב. ייתכן שמאזין חדש ימצא אותו מייגע לעתים, אך בשביל מאזינים שכבר הספיקו להתוודע לסגנון ולרקע של Dark Tranquillity, זו פנינה מלהיבה, מהפנטת, ומבדרת. ההנאה מובטחת.