Lethal Saint – Lethal Saint

Lethal Saint היא להקה צעירה. מאוד. מדובר כאן בנערים באיזור גילאי ה-19, ילדים ששואפים גבוה וזה אלבום הבכורה שלהם בלייבל קטן ולא נודע. גם האתר המכוער שלהם נראה כאילו עוצב על ידי איזה נער… מה שכן, הם מריחים ממעילי עור, עשן סיגריות, מרד נעורים וזיעה, והפרומו הקצר לאלבום שהם העלו לאינטרנט דווקא היה נשמע מאוד מבטיח – סולן שיכול להגיע לגבהים של דיקינסון והלפורד, פזמונים המנוניים וקליטים, בלגן והרבה גיטרות. בשלב הראשוני, התרשמתי מההעזה: לקום בגיל כל כך צעיר ולהחליט שאתה זה שהולך להחיות את האייטיז מחדש אינה החלטה פשוטה. מהפרומו היה נראה שהם אפילו עושים את זה לא רע בכלל. אבל הצצה מעמיקה יותר לאלבום גילתה תמונה מעט שונה: השירים אכן בסגנון הנכון ואכן גורמים לך להתגעגע לתקופה הישנה והטובה כשכל הענקיות שלטו בכיפת המטאל, אבל שלל בעיות טכניות ובעיות מוזיקליות מונעות מהאלבום להתרומם ליותר ממה שהוא כרגע.

שירים כמו "Midnight Warriors" ו-"Chains Of The Devil", על אף שהם מציגים מונוטוניות מסוימת, נותנים את ההרגשה הנכונה ואת רוח התקופה, ועל כל פנים, זו תקופה שבה מונוטוניות לא היתה מילה גסה. "Evil Inside" ו-"Visions In The Night" מזכיר את הבלדות של Iron Maiden ו-Judas Priest – בלדות רוק כבד, לא מתחנחנות או קיטשיות, לעיתים מוסיפות לאלבום ולעיתים מיותרות בהשוואה לשירים האחרים והבועטים יותר של הנ"ל. דווקא הפזמון החוזר של "Heavy Metal Knights" עשה לי את זה – מאוד דביק, מאוד מטאל ישן של פעם, בדיוק כמו שהלהקה מתיימרת לעשות. הבתים קצת פחות דיברו אליי, אבל הפזמון החוזר על עצמו כמו המנון, מזכיר את אחוות "אבירי המטאל" של שנות השמונים בהופעה טובה, ולגמרי עושה חשק להצטרף לחגיגה, ובמיוחד בברייקים בסוף שמדגישים את המשפט שעליו בנוי השיר (אם כי סולו הגיטרה טעון שיפור).

הסולן מושפע לא מעט מרוב הלפורד, ואף מציג יכולות ווקאליות מרשימות מאוד (קולות הליווי ב-"You're A Sinner" ממש מזכירים את הצעקות הגבוהות של הלפורד), אך ישנם לא מעט מקומות בהם הוא לא מדויק, וזה צורם. כמו כן, יש כאן כמה שירים ממש מעצבנים כמו "Final Prayer", ואי אפשר להתעלם מהדיסוננט המחריד בין השירה לבין הגיטרות – זה נשמע כאילו הם בכלל לא על אותו הסולם. השיר נשמע חובבני, נטול מחשבה, יותר בשלב הדמו מאשר בשלב השיר המוגמר. "Thunder Strikes" תקוע על אותו הריף והפזמון למשך יותר מדי זמן, ב-"Night Of The Sin" הגיטרה כל כך לא מדוייקת שזה כואב, ובכלל יש כמה טעויות בסיסיות שהחבורה הזו חוזרת עליהן כל הזמן. למשל, חוסר דיוק בסיסי בשירה או סולו גיטרה שלא הולך לאף מקום, אף על פי שהבחור שמחזיק בגיטרה די יודע מה הוא עושה.

הנקודה הרעה העיקרית של האלבום היא הסאונד. מצד אחד, שומעים שהחבר'ה ניסו לעשות את זה כמו פעם – הקלטה דלת תקציב, באולפן מעופש. כנראה שבאמת לא היה להם יותר מדי תקציב. אבל במקום להשמע אותנטיים הם נשמעים כאילו האלבום הזה הוא רק דמו ולא אלבום באיכות מוגמרת. במקרים כאלה, אני חושבת שעדיף לחכות ולהקליט בצורה טובה יותר, שכן הלהקה יכולה "להשרף" בסצינה מהעובדה הפשוטה שלא נעים להקשיב לאלבום כשהוא מוקלט בצורה כזו. יותר מזה, הרבה בעיות של דיוק (במיוחד בתחום השירה) היו יכולות להיות כמעט בלתי מורגשות אם הסאונד היה נכון יותר, תומך יותר ולא משאיר את החומר כל כך "נא". בוא נגיד – אל תקשיבו לזה בסאונד ג'יפה של לאפטופ או על הרדיו ברכב. לא בטוח שבוצע פה בכלל מאסטרינג, ואם כן אזי הוא לא משהו בלשון המעטה, והשמיעה הלא כל כך אנינת-סאונד שלי לא תופסת דברים כאלה בדרך כלל, אז כנראה שזה באמת בולט.

בסך הכל ל- Lethal Saint יש רוח נעורים (נו טוב, הבחור הכי מבוגר שם הוא ישיש בן 25), הם מנגנים לא רע, ומושפעים מהלהקות הנכונות. יש להם את הלוק ואת הקיק, וגם לא מעט בגדי עור לפי התמונות, ועכשיו רק חסר הנסיון והשפשוף. אשמח לדעת איך יישמע האלבום הבא שלהם, או יותר טוב – איך יישמעו בעוד חמש שנים, כשהיכולות הטכניות שלהם יתאימו לגובה האמביציה. מה שבטוח, נקודת הפתיחה שלהם – בהתחשבות בגילם הצעיר ובחוסר נסיונם – די מבטיחה. זה בדיוק מה שחסר לי במערכת, קצת הבי מטאל של פעם, בסאונד של פעם, כשידעו לעשות מוזיקה טובה ובועטת בלי יותר מדי שטיקים וקישוטים. בנתיים מה שחסר להם זה מפיק מוזיקלי טוב, שיגיד להם מתי הם מזייפים על הסולם ומתי הסולן צריך תמיכה עם יותר ריוורב. טוב שיש להקות כאלה, שמעזות להחיות את המוזיקה הטובה של פעם, רק שקשה להתעלם מחוסר הדיוק המשווע בביצוע ובחוסר המקצועיות שנודף ממנו, וטיפול בבעיות האלו הוא בדיוק מה שיהפוך את Lethal Saint ליותר מ"עוד סתם להקת בית ספר". לדעתי להוציא את האלבום הזה כתוצאה מוגמרת ולא כ-EP או כאוסף דמואים עלול להתברר כטעות, אבל היי – הם רק בני 19, עוד מותר להם לטעות.