Eisbrecher – Sünde

הצמד Alexx ו-Noel Pixx, החברים המובילים של להקת Eisbrecher, חוברים בשלישית לנגנים René (תיפוף), Jürgen (גיטרות), Oli Pohl (באס), ולמתכנת והמלחין Maximator. יחדיו הם יצרו את האלבום המלא השלישי של הלהקה, Sünde. הדבר הראשון בו ניתן להבחין בקלות יתרה הוא הדמיון הרב בין Eisbrecher לקולגה Rammstein. על פני השטח, הדמיון כמעט בלתי נמנע – שתיהן להקות Industrial Metal גרמניות שמלחינות וכותבות שירים בנוסחה דומה. אך בהאזנה יותר מדוקדקת, Eisbrecher מתבלטת בזכות עצמה. המוזיקה שלה אמנם מעט רכה יותר, אבל מפצה בתשומת לב גדולה יותר לאלמנטים האלקטרוניים, ובל נשכח את ההשפעות הגותיות המובחנות כמעט בכל שיר.

ברשותכם, אדלג ישר למסקנה: Eisbrecher הוציאו כאן פנינה אמיתית לחובבי הז'אנר. Sünde הוא אלבום מושקע, מוקפד, עם דגש על הפרטים הקטנים. יש לו אווירה, נשמה, והוא מצליח להישמע טוב כמעט לכל אורכו. מטבע הדברים, הוא לא אלבום שייחקק בזכרון בשנים שיבואו. הז'אנר להלן לא בדיוק ידוע בסולואים המרהיבים של התראש וההבי מטאל, גם לא ביצירות הארוכות ופהומפוזיות של הפרוגרסיב. לא תמצאו כאן צרחות אגרסיביות, גראולים מקפיאי דם, או חידוש מוזיקלי ושובר מוסכמות. אם כך, מה כאן יש לנו פה? אלבום כיפי, שמצליח להישאר קליל עם קטעים אלקטרוניים לצד אווירה אפלה, גותית, יושבת טוב עם הגשם שמטפטף לי בחוץ. יש פה אלבום שנשמע טוב על פניו, בלי יותר מדי התעמקות והתפלספות, ומדי פעם צריכים גם אלבום כזה.

כשעוברים על השירים, מהר מאוד מגלים את השניים הטובים ביותר. הראשון מביניהם, "1000 Flammen", נפתח בתיפוף עוצמתי שקובע את הטון להמשך. הוא משלב שירה טיפוסית לאינדסטריאל הגרמני, פזמון טיפוסי, ושילוב טיפוסי בין גיטרה קצבית לאלקטרוניקה. איכשהו, זה עדיין נשמע חדיש בניגוד לכמה מהחומרים המאוסים שמוצאים בסגנון, בקלות יתרה עליי לציין. "This Is Deutsch" ממשיך את אותו הקו פחות או יותר. הוא אחד מהשירים הקליטים באלבום, מה שלא מוריד מאיכותו. גם הרמיקס שעשו לשיר (מצורף כשיר האחרון באלבום) נשמע לא רע בכלל.

השירים הכבדים יותר באלבום הם בעיקר "Alkohol" ו-"Komm Süßer Tod". הגיטרות מורגשות הרבה יותר, בעוד שהקומפוזיציה האלקטרונית נדחקת הצידה לעת עתה. חברי Eisbrecher מראים לנו שהם יודעים איך עושים את העבודה. ישר לאחר מכן הלהקה בוחרת לתת את הבמה למלחינים האלקטרוניים המוכשרים שלה בשירים "Heiling" ו-" Verdammt sind" (קטע אינסטרומנטלי קצר, שבעיקר בונה את אותה אווירה שדיברתי עליה), שמתאפיינים בסאונד יותר "ידידותי למשתמש", אך בשום אופן לא נופלים מקודמיהם.

ההמלצה האישית שלי היא לקפוץ ל-MySpace של Eisbrecher – דף מושקע שמספק קצת רקע על ההרכב, דוגמאות מעולות ליכולות המוזיקליות שלו, ושכנוע חזק יותר מזה שאני מנסה לספק במילים. כן, הם משלבים אלקטרוניקה ומטאל בצורה מעולה. נכון, ההשפעות הגותיות מעניינות ונותנות להם טאצ' שמבליט אותם, ולו מעט, מההמון. בהחלט, אני לא התאכזבתי. תנו להם שמיעה, ואני חושבת שגם אתם לא תתאכזבו.