Frost – Frost

תחילה, למען הסר כל ספק, מדובר ב-EP של Frost האנגלים (אין להתבלבל עם Frost ההונגרים, הנורווגים, הגרמנים, ועוד מי שלעזאזל רוצה לקרוא לעצמו Frost). ה-EP המדובר יצא דרך חברת Southern Lord הידועה לשמצה בזכות אמניה ההזויים והמקוריים המכורים לדכאון ואופל. כיאה למיטב הבלאק מטאל, האלבום יצא בגרסא של 7" וכמו כן בדיסק המוגבלים ל-1000 עותקים כל אחד.

נפתח בקצת רקע על הלהקה… Frost נוסדו בשנת 2000 בבריטניה, הוציאו שני דמואים שקהל האנדרגראונד בעיקר התוודע אליהם, Doom Funeral ו-Filthy Black Shit, שזכה לביקורות נלהבות. ב-2002 ו-2004 הוציאו שני אלבומים, Cursed Again ו-Talking to God דרך חברת התקליטים הבריטית Rage Of Achilles. הלהקה מורכבת משני סולנים, The Shid ו-The Fog, כשבחור נוסף, וקצת יותר מוכר, המתעסק בכל שאר הכלים – הוא Irrumator שאולי מוכר לכם מ-Anaal Nathrakh ו-Mistress. ב-EP המדובר מתארח כמו כן Misery, הגיטריסט של Mistress.

אך חדל בירוקרטיה, בואו ניגש לעניין המוזיקה. אז ככה. Frost מציע לנו 17 דקות של בלאק מטאל מטונף, צרחני ומטיל אימים מן המעלה הראשונה, ובו 4 קטעים מצמררים – "Soul", "Night", "Awaken" ו-"Nothing". השיר הפותח את Frost מלא בצרחות אימה, מקצבים מהירים ואכזריים, סאונד עם אדג' מלוכלך מאוד, אך עדיין אין מריחה והתערבבות של הכלים, ואפשר לשמוע בבירור יחסי את עבודתו של Irrumator. ניכרת השפעה חזקה מסגנון הנגינה של Mayhem ב-De Misteriis Dom Sathanas המתבטא בדרמטיות חולנית שכזו. קיימים שינויי מקצב שמחמיאים מאוד לנגינה, והיא משתנה מאלימות חסרת פשרות, לדום יותר איטי ומלנכולי.

לשיר "Night" אתן את התואר של השיר הברברי ביותר באלבום. "Night" לוקח ריף מלודי סטנדרטי יחסית ומשדרג אותו בווריאציות של מהירות מסחררת, תיפוף גיהנומי, וצוויחות מעונות הלקוחות הישר ממעמקי השאול. זו השיר הקצר ביותר באלבום, אך עדיין מצליח להעביר כאוס שלם בדקות ספורות. "Awaken", אולי בגלל השם, מזכיר לי תחיית מתים. השיר פותח בנשימות כבדות המלוות בסאמפל מעניין של הקשה על מתכת כבדה. השיר מתחיל בהסחבות איטית ודרמטית של הקצב, כזומבים מזדחלים על האדמה. הגיטרות משתנות בין ריפים מהירים ומאיימים, לבין אקורדים כבדים מהמוות, בעוד התיפוף נשאר אחיד ואיטי.

הווקאלס בשיר הזה הם בין הטובים באלבום, ומעבר לצוויחות השאול מתלחשים להם ווקאלס יותר שקטים ובאסיים, שבשלב מסויים מתחקים קצת אחרי אטילה באלבום המוזכר לעיל ומסיימים בצחוק מרושע. השיר מקבל תפנית יותר מהירה לקראת סופו עם קלידים גרוטסקיים ומסיים בקול צרוד: "Awaken …Awaken …Awaken…". את השיר האחרון, "Nothing", פותח ריף מלוכלך בעל סאונד מחוספס במיוחד, ולאחר כדקה מתלווה אליו תיפוף חייתי. השיר מקבל תפנית מלודית ואטמוספירית עם קלידים חלושים בסאונד מצויין המשלימים את האווירה האפלה והדכאונית שאט אט קמלה ומשאירה אחריה רק את ה-Nothing…