Kamelot – Poetry for the Poisoned

אלבום חדש מבית היוצר של להקת הפאואר מטאל ""Kamelot. החבר'ה האלה מוציאים אלבום מדי שנתיים שלוש, הספק נאה מאוד בהתחשב באיכות התוצרים שלהם. הפקות מלאות כלים, ערוצים, מגוון עצום של מלודיות שבאות לידי ביטוי ע"י הנגנים Thomas Youngblood (מקים ומנהיג הלהקה – גיטריסט), Sean Tibbetts (בס), Casey Grillo (מתופף), Oliver Palotai (קלידים) , ע"י הסולןKhan Roy ומדי פעם ע"י סולנים או סולניות אורחים. רוב חברי הלהקה צמחו בלהקות פרוגרסיב דוגמת Conception ו Ian Parry וכך הייתה גם Kamelot בתחילת דרכה עד שיצא "The Fourth Legacy" שסימל את המהפך שעברה הלהקה. עדיין נשמרים יסודות מתקדמים בנגינה, אבל Kamelot הפכה ללהקת פאואר פר אקסלנס. לגבי ההוצאה עצמה – מרהיבה! החוברת עוצבה ע"י האומן היווני Seth siro anton (אחראי בין השאר לעטיפות של Paradise lost, Septic flesh ועוד) ומלאה באיורים וציורים מלאי פרטים ומשמעויות (שאני לא הולך להתחיל לפרש עכשיו). על הסאונד אחראים Sascha paerth ו Miro (Michael Rodenberg) וכמו תמיד מפגיזים בסאונד חלק ומהוקצע. אין ספק שהלהקה הולכת ומשתפרת מאלבום לאלבום. נכון שיש ירידות באיכות המוזיקה מדי פעם, אשר באות לידי ביטוי במחזור משעמם, אבל באלבום הזה לא כך הדבר.

לפני שאכתוב על חלק מהשירים, חשוב לציין כמה עובדות נוספות. ראשית, את קטעי הגראול מבצע הפעם Bjorn "speed" strid סולן להקת Soilwork. אורח חשוב מאוד הוא Jon oliva (מקים להקת Savatage ויוצר של פרויקטים נוספים) אשר מהווה בחירה מעולה, בגלל קולו הלא כל כך ערב שלמרות זאת מצליח להעביר עוצמה ותיאטרליות בשירתו. כמובן, Simone simons חוזרת להנעים את אוזנינו בקולה הענוג וגם Amanda Somerville (שלאחרונה הוציאה אלבום עם סולן Helloween לשעבר Michaek kiske). משתתפים נוספים בהפקה זו הם המפיקים עצמם – Sascha ו Miro אשר תורמים כקולות רקע והגיטריסט Gus G שמשלב מספר סולואים של בוזוקי ברקע. שנית, האלבום יצא עם שני שירי בונוס: ""Thespian Drama וביצוע לשיר ""Where The Wild Roses Grow של Nich cave (ביצוע חלש ומאכזב). האלבום נפתח עם "The Great Pandemonium", אינטרו עדין עם קולו של Khan עד ששאר חברי הלהקה נכנסים. בהמשך, קטע דקלום כשברקע שומעים את "החיה" speed strid אשר ממשיך ללוות את כל השיר בגראול עבה וצווחות. באמצע השיר שבירה קטע קצר של בס שמתפתח לסולו דרמטי של Youngblood. אין ספק, פתיחה מצוינת לאלבום אשר שבתה את אוזניי כבר בהאזנה ראשונה. הרצועה השנייה If Tomorrow Came"", מתחילה בדאבל בס עצבני וריף ת'ראשי מורכב. קטע לא אופייני ללהקה. השיר מתפתח לפזמון בו Casey "מפדל" במהירות על הפדאלים אך Khan שומר על הקו המלודי והרך.

הרצועה הרביעית עוסקת ברוצח הסדרתי שכונה "הזודיאק" שפעל בסוף שנות ה 60 בסן פרנסיסקו. קטע מלנכולי וקודר. את קולו של הרוצח שר Jon oliva, (כמה מתאים…). השיר עצמו פחות מעניין מוזיקלית אבל יש משהו מושך בהאזנה לשיר, לא יודע עם זה עצם השילוב של Jon או המלנכוליות בשיר או העובדה שאני עושה בתקופה האחרונה מרתון של .Criminal mind . הרצועה החמישית זכתה בוידאו מרשים ביותר, "Hunter's Season". שיר קלאסי שיפתח או יסגור את ההופעות הקרובות של הלהקה. השיר הוא הארוך ביותר באלבום ומהווה, לדעתי, את הלהיט התורן כיוון שלדעתי מדובר בשיר הכי טוב באלבום. השיר עובד ע"פ המתכון הרגיל – קלידים דרמטיים, ריפים קצרים, תיפוף מהיר וכמובן שירה רכה ומלודית. "House On A Hill" היא הבלדה התורנית. כאן, איך לא, באה לידי ביטוי הג'ינג'ית שתיבדל לחיים ארוכים Simone simons. אין יותר מדי מה להרחיב, מדובר בבלדה דביקה, למרות שהלהקה מצליחה לשחרר קצת את הדביקות בעיבויה עם גיטרות עוצמתיות. שיר הנושא מורכב למעשה מ 4 קטעים היוצרים קטע באורך 8 דקות בערך. שוב, בדומה לאלבומים קודמים, הלהקה מפגיזה בקטע ארוך שמשלב את כל מה ששמענו עד עכשיו.

לסיכום, נכון הם ממשיכים לעבוד על- פי סכמות ומתכונים קבועים, אבל כשהם עובדים וכשהאזנה במשך שעה עוברת מבלי לשים לב, כנראה שהמתכון עובד. לא רק שהמתכון עובד, אלא הלהקה עדיין מצליחה להפתיע ולהדהים אותי וזה נדיר שאני מסיים להקשיב לשיר ואומר "וואו, אני חייב לשמוע את זה בהופעה". מומלץ לחובבי הפאואר, גות' וכדומה לא מומלץ לכל השאר.