Krisiun – Southern Storm

יש לנו בעיה, לי ולכם, קוראים נאמנים. אנחנו חיים בעושר ובאושר של מדינה דמוקרטית נקייה משחיתות, מוקפת במדינות אוהדות מכל עבר, בשלום ויחסי סחר טובים עם כל שכנה. למעשה, הצבא שלנו איננו אלא רק סמל קטן למה שהיה שיטור בשעת הצורך – והוא מתוקצב באופן איכותי וכדאי ומורכב רק מהטובים שבטובים המקבלים על שירותם שכר גבוה ומרשים, השווה להם לסכן את חייהם עבורו. אה, רגע, נראה לי התבלבלתי. נכון. טעות שלי קוראים יקרים, אנחנו עדיין גרים בישראל מוכת האלימות, הפשע והשחיתות, על סף מדינת עולם שלישי בכל כך הרבה חלקים שלה שהיא פשוט ביזיון צנוע לדמוקרטיה. כמובן לא ביזיון כמו ברזיל, כנראה – כי עובדה שצריך ממש לעצבן הברזילאים עם שלטון מגעיל ומכוער על מנת לייצר מנועי מטאל פרועים כמו של Krisiun.

אני לא מבין את זה, אנשי הדת' מטאל היקרים בינינו, איך לכל הרוחות הברזילאים התעלו עלינו בתוצר הדת' מטאל שלהם? אז נכון, היה להם את Sepultura בערך מתי שהיה לנו את Salem – ואף אחת מהן לא באמת ידעה אנגלית עד שנות ה-90, אבל עכשיו, עם כל היתרונות האלה של כפר גלובאלי, נראה לי שאיבדנו את הקונספט האלים והמוכה של המדינה, המהווה חוות גידול כל כך מוצלחת ללהקות אקסטרים מטאל משובחות. אז כן, סצינת המטאל של דרום אמריקה, בעיקר המשולש של ברזיל-ארגנטינה-צ'ילה, ידועה במיוחד בשמרנות מטאלית מסויימת. בעיקר אולדסקול ת'ראש ודת' מטאל, לעתים גם בלאק מטאל מהחלקים הטובים של הפריסה המוזיקלית של הז'אנר, ואפילו פאוור מטאל נהדר. אבל חוד החנית של ברזיל (מאז ש-Sepultura ו-Angra אינן מה שהן היו פעם מבחינת רבים) הוא Krisiun המפלצתית.

זהו אלבומה השביעי של Krisiun – והוא נותן בראש כאילו זה אלבום הבכורה שלה. שלושת האחים לבית Kolesne (למרות שאחד מהם משתמש בשם המשפחה של אימא ולא של אבא) הם שלישייה פראית וברברית שעושה דת' מטאל מהיר ונטול רסן מזה 18 שנה. אפשר לחשוב שהחבורה הזאת איבדה קצת מהיכולת שלה עם הזמן – אבל אלבומה הקודם משנת 2006, שמו היה AssasiNation, פשוט היה פסגת היצירה המוזיקלית של החבר'ה עד כה. אלבום כבד, משובח, מהיר לפרקים ואיטי לפרקים – בדיוק כל מה שספר הדת' מטאל המודרני דורש לקיים. אין פה גרוב מטאל שמשתחל לו ככה בהפתעה, או שירה נקייה שתפתיע את המאזין, או אפילו איזה ברייק-דאון שבא ברע. הכול על טהרת הז'אנר, ו-Krisiun עושים זאת מצוין.

השיר הפותח – שכבר משמו אפשר להבין שהחבר'ה האלה רציניים עד הקצה האפשרי – "Slaying Steel" הוא אבחת חרב משובחת של מטאל קיצוני, עם ריפים שפשוט ללקק את האצבעות, ותופים שלא מהעולם הזה. אין מה לעשות, הלהקה הזאת, לא סתם היא קריזה רצופה עם קבלות, ובקלות כל חובב דת' מטאל יתענג בהנאה על חוסר הפשרות, חוסר הגיוון וחוסר הדמיון שמציגה Krisiun – ואלו הן מחמאות מוחלטות, רבותיי. אין לי מושג מה עצבן את החבורה הזאת עד כדי כך שהם ממשיכים ליצור דת' מטאל ברוטאלי ואכזרי גם באמצע שנות ה-30 לחייהם, ברצף אכזרי ונטול התמהמהות. "Sentenced Morning" גם הוא מהווה יצירת דת' מטאל ברוטאלית ומשובחת. פה ושם קורצת לאבות הרוחניים והמעשיים של הז'אנר. ריף של Deicide (המוקדמים), קטע של Morbid Angel (המוקדמים), מחווה צנועה ל-Vader (המוקדמים) – אתם מבינים את הרעיון, החבר'ה האלה לא ממציאים את הגלגל מחדש, אבל נהנים לדרוס איתו כל מה שנקרא בדרכם.

השירים הטובים באלבום הם ללא ספק "Minotaur" היותר ת'ראשי ומיושן באיכותו, ו-"Contradiction Of Decay" המשובח והיותר מלודי מעט, בדרכו החולנית – אבל הרמה הגבוהה של האלבום נשמרת לכל אורכו, והחבורה לא מורידה את הרגל מהגז. Krisiun הוכיחו שהם לא צריכים להתגמש או להתעדן (כדוגמת Kataklysm) או להשתמש בגרוב מטאל כבסיס (כדוגמת Dying Fetus) או אלים מזרח-תיכוניים בתור השראה (כדוגמת Nile או Behemoth). כל מה שהם צריכים זה הרבה אמביציה, קצת פולחן של מגיה שחורה ולהזכיר את שמו של השטן מדי פעם – ודת' מטאל ברוטאלי, מהיר ומשומן היטב. אז כן, הצבא והמשטרה של ברזיל אכן ידועים באכזריותם כלפי אזרחיה, וכן הממשלה שם תורמת בערך כלום לטובת העם – אין ספק שמבחינה מדינית יש לנו לאן להתדרדר – ולהפוך את מדינתנו לגיהינום מדיני, אבל גן עדן לדת' מטאל. אחרי האלבום Southern Storm של Krisiun – אני בהחלט צריך לשקול יתרונות מול חסרונות, כי לפעמים נדמה לי שזה שווה את הכול.

למטיבי לכת: Krisiun מאז ומתמיד דאגו לפנק את מעריצי המטאל המשובח בקאברים משובחים עוד יותר. הם התחילו עם "Nuclear Winter" של Sodom ו-"Total Death" של Kreator, המשיכו עם "Silent Scream" של Slayer ו-"Unholy Blasphemies" של Morbid Angel ואף בתקופה האחרונה עשו קאברים משובחים ל-Motorhead ו-Venom. הפעם נשארים הברזילאים בברזיל, ועושים ביצוע דת' מטאל רצחני למה שכיום הוא כבר קלאסיקה, "Refuse / Resist" של הלהקה היחידה שהכתיבה לה את המסלול, הלא היא Sepultura – ככה בתור בונוס לחובבי הרעיון. מומלץ.