Lynyrd Skynyrd – God And Guns

מטאל כולל בתוכו תתי ז'אנרים שונים רבים וגם כשעושים הארד רוק שמגיע מלהקה שבמקור עשתה Southern Rock אפשר להיות מופתעים ולגלות שנוצר southern metal . להקת Corrosion of Conformity הם המוכרים יותר בז'אנר, אך ישנן להקות הרבה יותר וותיקות, שעדיין פעילות שעושות את אותו סגנון פשוט, עממי, מלא נשמה שעדיין משמר את אותה כוחניות ועוצמה של המטאל (לא שחס וחלילה שסגנונות אחרים, דוגמת ת'ראש, חסרים את אותה נשמה). החיבור בין מוסיקת קאנטרי למטאל הוא טבעי בדיוק כמו שהחיבור בין מוסיקה קלאסית או בלוז למטאל הוא נכון וטבעי. כל ההקדמה נועדה להכין את הקרקע לסקירה על אלבומם החדש של Lynyrd Skynyrd.

אתם שואלים למה לעזאזל אני כותב על להקת Rock country? אותה להקה ששחררה את Sweet Home Alabama החביב והקליל, למה אני לא כותב על החדש של Dolly Parton? מלבד העובדה שהיא הוציאה לפני שנה מארז אוסף של ארבעה דיסקים וממשיכה להופיע, היא לא מעניינת. כן מעניין אותנו ש Lynyrd Skynyrd באלבומם החדש מתקרבים יותר מתמיד לתחום המטאלי של הרוק. אני חייב לציין שהם לא היחידים. Molly Hatchet הוותיקים הוציאו לפני שנתיים אלבום בסגנון זהה, כמובן ש Corrosion of Conformity או Jackyl מייצגים הכי טוב את החיבור הזה. Lynyrd Skynyrd קיימים מתחילת שנות ה 70. ההיסטוריה שלהם כוללת שלושה אלבומים שזכו בשתי פלטינות, אחד שזכה בפלטינה אחת ועוד אחד בזהב.

ההיסטוריה שלהם כוללת טרגדיה – הסולן ושני חברים נוספים בלהקה נהרגו בהתרסקות מטוס ב 1977. אסון שפירק את הלהקה עד שחזרה ב 1987. מאז המשיכה להוציא אלבומים, כאשר את עמדת הסולן תפס אחיו הצעיר של הסולן. בגלל התאונה וחוץ ממנה הלהקה עברה עוד הרבה מאוד שינויים בהרכב כאשר האחרונים נבעו מטרגדיה נוספת, מספר חודשים בלבד לפני צאת האלבום האחרון נפטרו הקלידן Billy Powell והבסיסט Ean Evans.

עד כאן היסטוריה וטרגדיה. God & Guns יצא בחברת Roadrunner. חיצונית האלבום נראה כאלבום מטאלי לכל דבר ועניין ואף נשמע כך. האלבום נפתח ב Still unbroken. ריף כבד פותח, הסולן נכנס כשהוא מלווה בבס בלבד. מהר מאוד השיר מתפתח לרצועה דרמטית, במבנה השיר והשימוש של גיטרות חשמליות וכלי מיתר "עממיים" יש דמיון רב ל Blaze of glory של Jon bon jovi. השיר הבא Simple life הוא התרפקות על העבר הבטוח והפשוט. השיר כבר נוטה לכיוון יותר רוקי, יותר קליל גם מוסיקלית וגם מבחינת המילים. Little thing called you מדגיש את הצד הבלוזי של הלהקה. השילוב של ריף כבד ומלא יחד עם תיפוף איטי המובילים לפזמון מלודי מזכירים מעיין שילוב של BB king ו Cinderella עד הרגע שבו נכנס סולו של שני הגיטריסטים בדומה לשירם המפורסם Free bird.

הלהקה מגיעה מ Florida הדרומית ודואגים לציין ולהדגיש זאת בשירם Southern ways. הם לא מציינים את שריפת הצלבים, מרדפים אחר אפרו-אמריקאים בביצות הסמוכות או באופן כללי שנאת זרים. מעיין בלדה קלילה המקדימה את Skynyrd nation, הרצועה החמישית, נפתח בריף גרובי ומתפתח להמנון רוק, שיר הלל ללהקה עצמה. הסולן מלווה בשאר חברי הלהקה, אשר משתתפים גם בשירת הבתים וגם בפזמון. שיר הנושא מגיע לקראת סוף האלבום. הכותב שוב מתלונן על תקופה שהייתה, כאשר היה בטוח ללכת ברחובות ולהשאיר את הדלתות לא נעולות. אך עכשיו מה שנותר לאמריקאים להסתמך עליו הוא אלוהים ונשק. עד אמצע השיר הסולן שר ומלווה בבס ובפריטה בלבד. אמצע השיר מכניס ריף כבד ותיפוף איטי על מנת להעצים את נושא השיר. השיר מובל לסיומו עם סולו כאשר הקצב עולה לאט לאט – תוך שימוש בדבאלים ועבודת מצילות מהירה.

סיכום: אני לא אוהב את התרבות האמריקאית. אין ספור מחקרים מדברים על זה: התרבות של הצלחה בכל מחיר, עבודה שבלונות מסוימות, ההערצה העצמית ועוד. אבל אין ספק הם יודעים לעשות אוכל, נשק, ומוסיקה. נכון שהסגנון של האלבום קצת שונה ממה שבדרך כלל נסקר באתר, אבל עם מקשיבים טוב, שומעים את היסודות המטאליים המסתתרים. נכון שהאלבום הוא "רגוע" יחסית לאלבומים אחרים שאני סוקר, אבל עדיין מדובר באלבום עשוי היטב, מהנה, מלא ריפים כוחניים ואחלה ליווי לנסיעות ארוכות. בפעם הבאה שאתם נוסעים בכביש 66 בארה"ב או סתם יורדים לאילת, תנסו לשים את הדיסק בווליום גבוה, ואז תבינו על מה אני מדבר.