Malsain – The Disease

כשקיבלתי את האלבום של Malsain כחלק מחפיסה של עוד כמה דיסקים, לא משך אותי הדיסק המיותם הזה עם העטיפה שלא ניכרת בה השקעה מיוחדת, מה גם ששם הלהקה לא אמר לי כלום. סקרנותי גברה כשהפכתי את האלבום וראיתי את שמה של חברת התקליטים Dark Essence Records הנורווגית (השייכת ל-Karisma) שזכורה לי מאוד לטובה מפרוייקטים כמו Taake, Ravencult ו-Hades Almighty. סקרנותי אף גברה עוד יותר כשגיליתי שבלהקה חברות לא אחת כי אם שתי בחורות – סולנית וקלידנית.

הלהקה יחסית חדשה וקיימת רק מ-2003, מאז הספיקה לעבוד עם שלושה סולנים, שתיים מהן היו בחורות – בתהיה על מהות הדבר, קראתי בראיון כי מקים הלהקה, הבאסיסט Tenebres, אמר כי מלכתחילה הרעיון המרכזי היה ליצור בלאק מטאל מפחיד ומוזר שלדעתו בחורה עם "Fucked-up vocals" תוכל להשיג מטרה זאת עבור הלהקה. זהו אינו האלבום הראשון של הלהקה עם הסולנית הנוכחית, Skumring, שגם עבדה עם Malsain באלבומה המלא הקודם, They Never Die, שזכה לביקורות לא רעות אך עדיין לא העלה את הלהקה לתודעת סצינת הבלאק מטאל הנורווגית החזקה מאוד בעיר מוצאה, ברגן.

לדברי הלהקה, פירוש השם Malsain בצרפתית הוא "אווירה חולנית, מטרידה וחונקת". הלהקה מגדירה את סגנונה המוזיקלי כבלאק מטאל במיד-טמפו, שזו הגדרה די טובה למה שהולך כאן. The Disease פותח בנימה שקטה ומטרידה של פריטות גיטרה ותיפוף חלוש המשרה מעט מאווירת אימים שכזו, ואת השקט הטעון הזה מפלחת Skumering בצווחה מלאת כוח שתגרום לכל אחד להשתאות לנוכח העובדה שמדובר פה בבחורה מאחורי עמדת המיקרופון.

"An Old Asylum" מציג לנו הרבה מאוד אלמנטים של דום-בלאק חולני עם ריפים רפטטיביים שחודרים עמוק אל תוך התודעה ומעבירים תחושת עינויים מתמשכים ומאבקי כוחות המתרחשים בתוך אדם לבין עצמו. המוזיקה אפופה אלמנטים של בלאק מטאל נורווגי ישן וקלאסי, ועם זאת היא משאירה את חתימתה האישית, בעיקר דרך הווקאלס הנשיים הרצחניים, שמתגוונים כאן בין קולות סקרימינג מרושעים לבין גראולינג יותר עמוק ומאיים.

שיר נוסף באלבום הוא "Cement Forest" שבולט בזכות עבודת הקלידים הסופר-חולנית שבו כמו גם קטעי גיטרה אקוסטיים ששוברים את המעטה הקליט של השיר. יצא לי לראות הרבה מבקרים שמשווים את הלהקה הזו לשכנה מאוסלו, Khold, והשיר הזה אכן הזכיר לי הרבה מן האווירה של זו האחרונה שגם מתאפיינת במיד-טמפו בלאק נורווגי קפוא וחשוך.

הסאונד כאן הוא כמו המוזיקה, נקי, קר ועם טאץ' אינדסטריאלי, בעיקר בסאונד של הגיטרות בדיסק, שלחלוטין הולם את המוזיקה. למען האמת, בשמיעה הראשונה שנתתי ל-The Disease ישר קפצו לי Enslaved לראש, למרות שלא ידעתי בדיוק למה, שכן בשמיעה ראשונה אין הרבה קשר בין השתיים. ואמנם, מסתבר שהשמיעה שלי אינה בוגדת בי גם הפעם, והבחור האחראי לסאונד כאן הוא לא אחר מאשר Herbrand Larsen מ-Enslaved. ואכן, הסאונד כאן מאוד מזכיר לי את האלבומים האחרונים של חברינו הנורווגים.

השיר הרביעי באלבום, "Memories From The Past" פותח בדרך שקנתה אותי על ההתחלה, עם סאמפל מאחד הסרטים האהובים עליי – The Shining של סטנלי קובריק. אחרי המשפט "Danny's not here Mrs. Torrance" בקול המפחיד והמוכר של "טוני", מתחיל השיר בריף דום איטי להחריד ובצחקוקים מטרידים ועוד סאמפלים לא ברורים שגוררים אותנו אל תוך מרתף האימים של Malsain ואל עבר השיר הבא "Chambers Of The Sick". השיר אינו אטרקטיבי מדיי לטעמי שכן יש בו הרבה מדי קלידים קיטשיים, כשמוזיקלית הוא לא ממש מעניין ונוטה להשמע יותר מדי כמו Dimmu Borgir (מודרניים, שזה רע, לצורך הרקורד) ותוך כך מאבד מן האווירה הכללית של האלבום.

בסך הכל, רוב האלבום פחות או יותר נשמע דיי דומה בין שיר למשנהו, ולכן בחרתי דווקא לדבר על השירים המציעים משהו מעבר לכך. עוד שיר בולט באלבום הוא "Mechanical Rain" שבשמיעה ראשונה גם הוא מעט גדוש מדיי בקלידים אובר-מוגברים, אבל בכמה שמיעות חוזרות זהו דווקא השיר שהכי נתקע לי בראש, שכן הוואקלס פה ממש מצויינים, והצווחות קורעות-הגרון שנותנת פה Skumring על רקע הסינתיסייזר יחד עם כמה ריפים חולניים, באמת יוצרים כאן משהו מיוחד.

אז לסיכום, יש לנו כאן מאמץ לא רע שאינו מתבטא באלבום ככולו, ועם זאת יש כאן כמה שירים בולטים בהחלט בטיבם, אם כי זה בוודאי לא משהו שלא שמענו בעבר. כמו כן, ההפקה של Herbrand Larsen מ-Enslaved פשוט מצויינת ומעלה את האלבום הזה בכמה רמות. אם אתם חובבי Khold ושאר להקות בסגנון, שווה לכם להעניק ל-Malsain שמיעה, ואולי אפילו כמה שמיעות, שכן גם עליי האלבום הזה התחבב רק אחרי כמה הרצות במערכת.