Moonsorrow – Kivenkantaja

פינלנד מכה שוב השנה, והפעם עם להקת הבלאק-פולק (יש שיקראו לזה Heathen Metal) מטאל – Moonsorrow, שחוזרים אלינו עם אלבום שלישי, חזק יותר, ויקינגי יותר וקשוח מתמיד. כבר כשתתחילו לשמוע את האלבום, ששמו בפינית הוא "Kivenkantaja" או בתרגום אנגלי -Stonebearer, תבחינו בשילוב מוזיקת הפולק הפגאנית המדהימה שהלהקה מפיקה בצורה נהדרת. ולכופרים מכם שלא יודעים מהי מוזיקת פולק, ועוד פגאנית, ובכן, זו היא מוזיקה עממית עתיקה המשלבת מרכיבים מלודיים רבים שכוללים בין השאר אקורדיון, כלי נקישה שונים, עוגב ועוד רבים אחרים, בדומה למוזיקת הפולקה האירית, אך רק יותר כבדה ואיטית מאשר חברתה לתחום.

האלבום נפתח בבלדה מדהימה בת 13 דקות ו-36 שניות (ששמה " Raunioilla", או באנגלית – At The Ruins), המתיכה יחדיו מספר סגנונות משירים קודמים של הלהקה, כגון "1065 Aika" ו-"Sankarihauta" עם פתיחה מלודית ארוכה ושירה רגועה המשלבת קטעי מקהלה של חברי הלהקה ונספחים המתחלפת לאחר מכן לקול הגראוול השדוני של Ville הסולן. וכך למעשה בנוי כל האלבום, כאשר ששת השירים שבו, אשר רובם מסתעפים למעלה מ-7 דקות, יוצרים שילוב חזק ביותר של הסגנונות הקודמים של הלהקה וכן גם כוללים מרכיבים חדשים ומעניינים כמו למשל הוספת קול נשי ועדין בשיר "Matkan Lopussa" (או – At The Journey's End), אשר מבוסס על נעימה פינית מסורתית ומבוצע ע"י הסגנון המיוחד של הלהקה.

כפי שציינתי, Moonsorrow משלבת מרכיבים נוספים ורבים מלבד שימוש הגיטרות, באס, קלידים של להקות המטאל האחיות, ולמרבית ההפתעה, אותם מרכיבים מבוצעים גם כן ע"י חברי הלהקה. למשל, מלבד עבודת הקלידים של Henri (דודנו של Ville, שגם מנגן בלהקת Finntroll הידועה לשמצה), הוא גם מציג כישורים כלל לא רעים על גיטרות הרית'ם והאקוסטיקה וכן על נבל (לא Villain לצרי המוחין) הפה, העוגב, האקורדיון ושלל כלים מוזרים אחרים, ממש איש אשכולות. כל קטע מלודי המבוצע בשירים עובר בצורה חלקה ביותר ומתחבר עם מרכיבי המטאל שאנו רגילים אליהם באופן יוצא מן הכלל.

חוץ מצמד הדודנים, Ville ו-Henri אשר הקימו את הלהקה בשלהי 1995, מצטרפים גם Marko המתופף, שאחראי בנוסף לתיפוף גם על כלי הנקישה השונים וקולות הרקע, Mitja הגיטריסט שמשתתף גם כן בקולות הרקע ו- Lord Eur'nהמכניס את טכנולוגית המחשב ועוזר מעט בקלידים. וכפי שהזכרתי קודם לכן, כולם משתתפים בקטעי המקהלה שבשירים, ותורמים רבות לצד הווקאלי הרחב שלהם.

אם לא ברחתם עד עכשיו כששמעתם את המילה "אקורדיון", אתם בטח תוהים לעצמכם היכן בדיוק משתלב סגנון הבלאק בכל קטעי הפולק האלה, או ליתר דיוק סגנון הבלאק הויקינגי. ובכן, בין אותם גראוולים פינים קטלניים והאופן הכבד בו המוזיקה מועברת, אתם תזהו את המרכיבים שאתם מכירים מהמוזיקה האפלה, ואני בטוח שכל חובב בלאק עם ראש פתוח (ולא, לא על המדרכה) וגם אנשים לא כל-כך קשוחים יאהבו את הסגנון המשולב של הלהקה.

אז במידה ואתם מעונינים לנגן משהו שונה במקצת מכל מה שאתם רגילים אליו במערכת שלכם, או שאתם מחפשים סגנון חדש להקשיב לו, Moonsorrow הם להקה מעולה בשביל לעשות זאת. אתם מוזמנים גם לבדוק את הלהקה השכנה Finntroll ששווה ל-Moonsorrow בהרבה תחומים, אך בזה נדון בפעם אחרת.