P.O.D – Testify

אלבום האולפן החמישי של P.O.D הוא אחד הדיסקים המגוונים ששמעתי לאחרונה. למעשה P.O.D היא אחת הלהקות הכי מגוונות ששמעתי אי פעם. את הדוגמא אפשר לשמוע כבר בשיר הראשון למרות השורשים הנוצריים ההדוקים שלהם, הם פותחים את הדיסק בשיר עם מתיסיהו, זמר הרגאיי/ראפ החרדי, שנותן הופעה מרשימה במיוחד בזכות הקול הייחודי שלו.

השיר הזה, "Roots In Stereo", הוא שיר רגאיי לכל דבר, הוא כולל כמעט את כל המרכיבים של שיר רגאיי מעולה, אבל עם דיסטורשנים לפנים במקום צ'אפים של גיטרות. סוני הזמר, עושה ראפ מהודק, ב-C-Part השיר משתנה לשלושה רבעים, וחוזר חזרה. שיר מגוון ללא ספק שעושה את העבודה. P.O.D הגיעו לשלב בו הם לא צריכים להוכיח את עצמם, הם לא מחפשים להרשים מישהו אלא רק לעשות מה שהם אוהבים.

"Lights Out" השיר השני, מזכיר מאוד את Rage Against The Machine – ראפ מטאל עצבני במיוחד שמעיד, כדברי הלהקה, "The Kings Are Back". אהבתי במיוחד את הדיסטורשן על הבאס, התופים יושבים וההפקה המדהימה. "Goodbye For Now" הסינגל הראשון מתוך הדיסק, נשמע כמו חידוש ללהיט המצליח שלהם"Youth Of The Nation" מהאלבום Setallite, אבל זה משתנה ברגע שסוני עובר מראפ לשירה. השיר מרגש והוא מסוג השירים שנשארים איתך הרבה אחרי שהשיר נגמר.

השיר החמישי בדיסק, "Sounds Like War", הוא עוד שיר ראפ מטאל עצבני עם פזמון מלודי. אחד הדברים היפים בדיסק הזה הוא החיבור בין הראפ לשירה, כאילו חיברו בין שני האלבומים האחרונים שלהם והגיעו למשהו חדש. בנוסף אפשר למצוא בו גם סולו גיטרה בסגנון טום מורלו מ-Audioslave מאת ג'ייסון טרובי, הגיטריסט החדש, שתורם הרבה יותר להרכב, במיוחד בזכות הנגינה המדהימה שלו אבל גם מבחינת הכתיבה של החומר.

הרצועה השמינית, "Mistakes And Glories", נפתחת בפידבק גיטרה אפל ועוברת לריפ בסטייל Muse. השירה מלודית ובפזמון הכל מתפוצץ ולקראת סוף השיר יש מין אפקט פייזר מגניב על הגיטרה, איזה גרוב מגניב וסולו משובח. שיר נוסף שתפס אותי מייד הוא "Teachers", בו Traa הבאסיסט מנגן ליין פשוט מעולה. זאת דוגמא מצויינת לשיר קלאסי של P.O.D, תוסיפו את כלי המיתר ברקע ויש כאן המנון מנצח. הלהקה עשתה נכון כשהחליטה להחליף את המפיק הקבוע שלה האוורד בנסון, בגלן באלארד (אלאניס מוריסט). חידוש מרענן לסאונד של הלהקה.

כמו השיר הראשון גם ב-"Strength Of My Life" מתיסיהו מתארח, הפעם זה רוק/רגאיי הרבה יותר רגוע, עם אלמנטים דתיים, איך לא. "Hashem Of Abram Will Show Me The Way"… מתיסיהו שר פה כל כך יפה שאפילו בשירים שלו הוא לא נשמע ככה. P.O.D נשמעים הכי אמיתיים כשהם שרים שירים עם מסר חיובי וזה פשוט השיר הכי טוב בדיסק, ובטח אחד מהטובים שלהם בקרירה. על אף ריבוי האורחים בדיסק וריבוי הסגנונות, P.O.D נשמעים כמו עצמם, הם יודעים את העבודה, הם נהנים ממנה ומשדרים את ההרגשה הזאת לכל אורך הדיסק.

לצערי, גם אחרי שמיעות רבות, לא הצלחתי למצוא חוט שדרה שמגשר בין השירים לאורך האלבום והדיסק נשמע יותר כמו אוסף של P.O.D ולא כמו אלבום. אבל באוסף, שמים את השירים הטובים של הלהקה. וככה זה נשמע. Testify אמנם לא יצליח להחזיר אתכם בתשובה, אבל הוא דיסק שכיף לשים אותו במכונית ולהגיע יותר מהר מנקודה A ל-B.