Revision The Dream – Transparency

גאות ושפל היא תופעת שמתרחשת בגלל השפעת כוח הכבידה של הירח על כדור הארץ. כמו שכוח הכבידה הוא כוח קבוע, בלתי ניתן לערעור, כך מוזיקת דג'נט מכילה אלמנטים מובהקים שמייחדים אותה משאר ז'אנרי הקור. אחרי הרבה מאוד עבודה ובהפקה עצמית מרשימה במיוחד, משחררים חברי להקת הדג'נט (פרוגרסיב מטאלקור) Revision The Dream את האלבום הראשון שלהם באורך מלא, Transparency, וכמו שגאות ושפל היא תופעה מרתקת שכוללת שינויים מפתיעים, כך גם האלבום.

בסופרמרקט המטאל הדמיוני בראש שלי יש דוכן שמחלק טעימות של משקה דג'נט חדש תוצרת הארץ. אני יכולה להבטיח לכם שהטעימה שמחולקת בדוכן הזה בצורת פתיח האלבום, תהיה לכם כל כך טעימה שתרצו לקנות את המוצר בגודל המלא שלו. פתיח האלבום, הנקרא Two (ב EP הראשון של הלהקה הפתיח נקרא One), מאפשר למאזינים לקבל טעימה מוזיקאלית מהאלבום שהם הולכים לשמוע. צלילים אלקטרוניים שנשברים בצלילי גלים ולאחר מכן נכנס הריף מלווה בצלילי סינתיסייזר. קצב המוזיקה משתנה וסאונד הבס בולט בקטעי השקט שבריף.

בפתיח סאונד הגלים הוא יחסית רגוע, ולא מכין אותנו לגלים הסוערים שמגיעים עם השיר Waves. בשיר הזה מתארח ניר שוורץ, סולן להקת המטאלקור Her Last Sight. זהו הסינגל הראשון שיצא מהאלבום והוא הראשון ברצף של סינגלים מאוד חזקים שהלהקה שחררה. כבר בשלושת השירים האלו תוכלו לשמוע את האלמנטים הכי בולטים באלבום. שינויי הקצב שמאוד אופייניים למוזיקת הדג'נט יגרמו לכם לשנות את הקצב והצורה בה אתם מזיזים את הראש במהלך ההאזנה. צלילי הסינתיסייזר שהלהקה אוהבת לשלב בשירים שלה ומייצרים ניגודיות בין הסאונד העדין והרגוע לכבדות של השירים ושל התוכן שלהם. ניגודיות נוספת שעובדת מדהים בלהקה היא בין הגראולים הכבדים של אורי הדרי לשירה הנקייה של ים לוי שיחד מייצרים את שילוב השירה האידיאלי עבור מאזיני המטאלקור לכל תתי הז'אנרים שלו.

הריפים שמלווים כל שיר חזקים וכבדים במיוחד ויגרמו למאזינים לזמזם אותם ללא הפסקה לאחר ההאזנה, במיוחד הריף שפותח את Gravity : Lost, שלדעתי הוא אחד הריפים היותר ממכרים באלבום. בשיר Insomnia שילוב תפקידי הגיטרות נשמע כל כך טוב שהייתי מוכנה לשמוע אותו בחלומות שלי. זה היה הסינגל האהוב עליי ועכשיו זה גם רישמית השיר האהוב עליי באלבום. הוא משלב קטע שבירות מעולה שמתפתח לקטע צרחות קריפי, וגם הפסקה שקטה שעושה חשק לעצום עיניים ולהירגע מכל הטירוף של השיר.

לרוב האלבום יש קו מוזיקאלי מאוד דומה, אבל קצת אחרי האמצע אפשר להתחיל לשמוע כמה הפתעות. אחת מההפתעות היא העובדה שאת המילים לשיר Supernova כתב עומרי נצר, מתופף להקת המטאלקור Stained With Silver. השיר גם כולל בתים איטיים ופזמון מהיר שיעשה לכם חשק לרקוד, כאילו השיר לא עוסק בנושא כבד כמו קשר זוגי לא בריא (כבר אמרנו שאנחנו אוהבים ניגודיות בקור?). בשיר Kingdom יש מקהלת שצצה מהאפלה בסוף השיר והייתי מוכנה לשמוע ממנה יותר, אבל לשיר שמגיע אחריו, Contradiction יש את אחד הסיומים הכי יפים באלבום. בנוסף, הוא כולל קטע מסיבתי מפתיע וגם את אחד הסולואים החזקים באלבום. זה לא השיר היחיד שכולל סולו באלבום, אז מי אמר שבמטאל מודרני אין סולואים? השיר Perceptions, בו מתארח אורון אלול סולן להקת AndrelamusiA, מתפתח בצורה סופר מעניינת מהפתיח הכי דג'נטי באלבום עד לסיום הכבד והרצחני.

השיר Heart תופס את משבצת השיר המרגש (שלרוב סוגר את האלבום), וכבר מהצלילים הרגועים הראשונים אפשר לדעת שזה שיר שצריך להכין לקראתו ממחטות. הסולו החזק והמרגש שמגיע אחרי הפתיח והצעקות ברקע בפזמון רק מחזקות את הרגש בשיר. את המילים לשיר כתב אורי לאמא שלו.

הטקסטים באלבום רובם עוסקים בתחומים פסיכולוגיים. הבעיות שהמוח שלנו מכניס אותנו לתוכן, קשיים בקשרים עם אנשים שונים, הפחדים והכעס. אבל תוכלו למצוא גם שירים שתתקשו להבין על מה הם נכתבו, וזה חלק מהקסם בלאפשר למאזינים לדמיין ולקחת שירים לכיוונים שונים.

לשיר האחרון, Undefined Objects יש אמנם סיום מעולה לסגירת האלבום, הוא מגיע בצורה מאוד מוזרה אחרי השיר Heart עם ריף הפתיחה הכיפי שלו. אבל כמו שאמרתי, אנחנו אוהבים ניגודיות. זה השיר הראשון שהלהקה הקליטה לאלבום וגם יצא כסינגל.

האלבום הופק ע"י ים לוי, סולן הקלין ואחד מהגיטריסטים בלהקה, ואין ספק שהוא עשה עבודה מדהימה. הסאונד של האלבום ברמה מאוד גבוהה. על הארט המרשים שמאוד מושך את העין אחראי קורן ווזוביץ'.

אפשר לשמוע באלבום כמה הלהקה התקדמה מה EP הראשון שלה, Desiderata, שיצא לפני 3 שנים. כל האלמנטים הבולטים במוזיקה שלהם המשיכו איתם לאלבום, אבל ניכר שהם הלכו והשתפרו. בנוסף, ההפקה של האלבום נשמעת ברמה גבוהה ומוקפדת יותר.

השילוב של ז'אנר המטאלקור ששייך למטאל המודרני עם אלמנטים פרוגרסיביים מייצר קוקטייל מרתק ומלא בהפתעות. אין לי ספק שחובבי הז'אנר ייהנו מהאלבום הזה והוא ייחטף ממדפי הסופרמרקט הדמיוני שלי, כמו משקה Monster בטעם חדש.