Sons of Seasons – Gods Of Vermin

22/05/09
כתב/ת:
לאתר הלהקה
  1. The Place Where I Hide
  2. Gods Of Vermin
  3. A Blind Man's Resolution
  4. Fallen Family
  5. The Piper
  6. Wheel Of Guilt
  7. Belial's Tower
  8. Fall Of Byzanz
  9. Wintersmith
  10. Dead Man's Shadows
  11. Sanatorim Song
  12. Third Moon Rising

עד ינואר 2007 שלושה מחברי Sons Of Seasons (שהם Oliver Palotai ,Daniel Schild ו-Luca Princiotta) היו חברים בפרוייקט של Blaze Bayley (סולן לשעבר ב-Iron Maiden). אך באותו חודש, בעקבות חילוקי דעות מרים עם האמרגנים החדשים של Blaze, נפרדה דרכם של כל חברי הלהקה. בשביל Oliver הייתה זו ההזדמנות המושלמת ליצור פרוייקט עליו הוא חלם מזה זמן רב: להקה שתורכב ממוזיקאים מוכשרים ומנוסים, ותשלב מטאל עם השפעות של מוזיקה קלאסית וג'אז.

לשם כך Oliver (כיום קלידן ב-Kamelot ובהרכב של Doro ולשעבר חבר ב-Circle II Circle) גייס בתחילה את חבריו מ-Blaze, לאחר שזו התפרקה, אך בעקבות עוד כמה זעזועים וטלטלות, הוא ו-Daniel (מתופף, שניגן בין השאר עם Afshin ו-Justin Nova Band) חברו ל-Henning Basse (סולן Metalium ו-Brainstorm בין השאר), Pepe Pierez (גיטריסט, מ-Ancient Curse), ו-Jürgen Steinmetz (בסיסט, מ-Silent Force ולשעבר מ-Headstone Epitaph) להקלטת האלבום Gods Of Vermin.

תעצמו את העיניים לרגע, ונסו לדמיין את הסגנון של Dream Theater עם פחות דגש על הצד הטכני, אווירה אפלה יותר באופן מובהק, כשלצד הקטעים הרועשים יותר דמיינו מלודיות מרגשות. ככה, פחות או יותר, נשמעים Sons Of Seasons. אל תטעו, אף על פי הדמיון החלקי ל-Dream Theater, יש ללהקה סאונד ייחודי – דבר לא מפתיע, בהתחשב ברקורד המרשים של החברים בה. הנגנים כולם מפגינים ניסיון רב, מקצועיות ויצירתיות שופעת, והסולן, Henning Basse, ניחן בקול חזק, מרטיט ומלא רגש. חמושים ביכולות אלו, הם נכנסו לאולפן ההקלטות, והתוצאות מדברות בעד עצמן.

האלבום נפתח בקטע קלידים קצר, "The Place Where I Hide", שבונה את האווירה וממשיך ישירות לשיר הנושא, "Gods Of Vermin". שאר הכלים מצטרפים, והסולן מתחיל לשיר. כבר בדקות הראשונות ניתן לשמוע כמה סוחפת המוזיקה של Sons Of Seasons. אין כאן הגזמה, תוספות מיותרות, או נסיון להוכיח משהו. חברי הלהקה פשוט עושים את מה שהם יודעים, מנגנים מוזיקה טובה, מעניינת, ומרגשת – ועושים זאת היטב. הם משלבים בין קטעים עוצמתיים יותר ועוצמתיים פחות בצורה מבריקה, ואף על פי שהשירים לרוב ארוכים יותר מחמש או שש דקות, המאזין לא יאבד עניין.

השירים הבאים ממשיכים את אותו הרצף המוצלח ומובילים אותנו אל השיר הארוך ביותר באלבום, "Wheel Of Guilt". הוא מקיים בתוכו את כל האלמנטים המוצלחים מהם מורכבת המוזיקה של הלהקה: סולואים פתלתלים ומלאי נשמה בגיטרה, שירה שיכולה להיות רכה ומלטפת או לנפץ את הלב לאלפי רסיסים, קלידים שנוגעים עמוק בנשמה, ומתופף ובאסיסט שמנגנים ברהיטות בלי לפספס דבר. לאחריו אנו פוגשים בשירים "Belial's Tower" ו-"Fall Of Byzanz", שממשיכים להציג את היכולות הגבוהות של חברי Sons Of Seasons, שהונחו בנאמנות על ידי החזון של Oliver Palotai.

השיר הבא הוא "Wintersmith", הבלדה באלבום. בתחילה נרתעתי משילוב השירה הנשית כתוספת לסולן. לא מעט להקות מנסות את השילובים האלו מפעם לפעם, ולא מעט פעמים התוצאה זוועתית. הרעיון הוא לשלב מישהי שתחמיא לללהקה ולסולן הקיים, ולא תפריע, ולשם כך דרושה זמרת עם קול מאוד מסויים. לכן, Simone Simons, סולנית Epica, הייתה מן הסתם הבחירה המושלמת (שלא לדבר על כך שהיא יוצאת עם Oliver וגם מופיעה על העטיפה של האלבום). פעם נוספת, Sons Of Seasons מוכיחים לנו שהם יודעים בדיוק מה הם עושים, ונרשמת לזכותם הצלחה נוספת.

לאחר מכן מגיע "Dead Man's Shadow", השיר הקצר ביותר והרועש ביותר באלבום. הלהקה מראה לנו שהיא יכולה להיות בועטת ומלהיבה גם בגרסא "קצרה ולעניין", אהבתי. התלונה היחידה שיש לי כלפי Sons Of Seasons הוא הסאונד החלש מעט של הגיטרות, שנותן לשירים, ובמיוחד ל-"Dead Man's Shadow" שממלא את משבצת השיר הרועש, אווירה לא גמורה. עם גיטרות מעט יותר חזקות, ותיפוף יותר דומיננטי, Sons Of Seasons היו יכולים לקחת את המוזיקה קצת יותר רחוק, ולהסתכן בהקצנה במקום ללכת על בטוח.

השיר "Third Moon Rising" סוגר את האלבום. כמו קודמיו, הוא מייצג את הלהקה בכבוד רב. כאן יש מקום לציין שבאופן יוצא דופן, אין ב-Gods Of Vermin שירים "רעים". כל מאזין, מן הסתם, יתחבר לשירים אחרים לפי טעמו, אך כל השירים מייצגים את הלהקה באופן שווה, ומבליטים את יתרונותיה בבירור. Oliver Palotai הקים את Sons Of Seasons כדי לכתוב ולהפיק מוזיקה משלו, לאחר שמאס בהצטרפות לפרוייקטים מבוססים ומוגדרים מראש. היה לפניו חזון ברור ליצור מוזיקה טובה בחברת מוזיקאים טובים. אם לשפוט לפי האלבום הראשון של הלהקה, Gods Of Vermin, הוא בהחלט הצליח לספק את הסחורה.