Stream Of Passion – Embrace The Storm

Arjen Anthony Lucassen הוא שם שצריך להכיר, ואם לא נתקלתם באחד מהפרוייקטים שלו, שהעיקרי מביניהם הוא כמובן Ayreon, סביר להניח שאתם לא יודעים איזה גאון מוזיקלי האיש הזה. לא סתם בכל אחד מאלבומיו משתתפים שורות של אומנים, כאשר מלבד המוכרים, נמצאים גם כשרונות חדשים שהוא בעצמו גילה בעזרת האינטרנט. זוהי לא הפעם הראשונה שהבחור מתאהב בקולה של סולנית צעירה, למי שמכיר את האלבום שיצא תחת השם Ambeon, אבל להבדיל מאותו פרוייקט שהתמקד בסולנית, הפעם מדובר בלהקה שלמה העונה לשם Stream Of Passion.

למרות שיש כאן הרכב מלא, מי שמנצחת על הכל היא הסולנית Marcela Bovio, בחורה אלמונית יחסית שהגיע ממקסיקו והשתתפה באלבום The Human Equation, הכותר האחרון מבית Ayreon שיצא בשנה שעברה. מאז בערך, החל רומן ארוך (לא במובן הפיזי) בינה לבין Arjen כשלקח אותה להקליט גרסאות אקוסטיות לכל השירים מהאלבום הראשון שלו The Final Experiment שיצא במהדורה מחודשת. ומה אני אגיד לכם, אם Arjen מתאהב בקול מסוים, סימן שהוא צודק. הבחורה מתפקדת כמו סולנית מן המניין עם קול נוגע כשצריך וגם תוקפני במקרים מסוימים, יש לה קסם שאי אפשר לתאר ממש אז אני כבר עכשיו אמליץ לפחות להקשיב לסאמפלים מהאלבום אם אתם רוצים לדעת למה אני מתכוון.

פה נשאלת השאלה, מה מבדיל בין Stream of Passion לבין להקות אחרות עם סולניות? ובכן, יש תשובה אחת ברורה וזוהי השתתפותו של Arjen Anthony Lucassen שאחראי על עבודת הגיטרות כאן וגם הפיק את אלבום הבכורה "Embrace The Storm". לכל אורך האלבום ניתן להרגיש בהשפעות שלו, אם זה בטאץ' האמביאנטי שהוא מכניס או בסאונד של הגיטרה אבל בכל זאת הלהקה שומרת על הייחודיות שלה וניתן להרגיש זאת כבר מהשיר הראשון. לטעמי בכל אופן, היופי מתחיל דווקא מהשיר השני, "Passion". במטח של גיטרה, באס וצלילי כינור דרמטיים (שגם עליהם אחראית מרסלה הכשרונית) השיר נפתח ומיד עובר לשקט המלווה בצליל אלקטרוני דק ובקולה של הענוג של מרסלה. מדי פעם נכנסים צלילי פסנתר וכינור שנותנים לקול הסולנית עוד קצת תמיכה ואז הפזמון מתחיל. גם הפעם יש ליווי דרמטי, הייתי אומר מלחמתי-משהו אך ככל שהשיר מתקדם כך הפזמון נהיה יותר מהיר ונותן בראש בעזרתם של שאר חברי הלהקה.

אם היו שואלים אותי, הייתי מגדיר את סגנון הלהקה כגות' פרוגרסיבי, למרות שאין באמת השפעה ברורה מצד מסוים. יש פה את הצלילים הנשיים והקלאסיים ויש פה גם את הנגיעות האלה שרק Arjen יודע להכניס היכן שצריך למרות שמרבית האלבום קליט מאד. לדעתי זה דיי קרוב למה שלהקת Evanescence עושה, אבל בניגוד אליה, ל-Stream Of Passion יש את המגע המטאלי וזה בא לידי ביטוי בכל מיני מקומות ובמיוחד בקטעי הסולו הנהדרים שצמד הגיטריסטים, Arjen ו-Lori (גם היא בחורה) עושים פה. לדעתי, אם הם רק היו מבצעים יותר שירים מהירים ופחות קטעים מלנכוליים או איטיים הייתי שומע את האלבום יותר, אבל מצאתי את עצמי גם נהנה מכמה דברים רגועים, כמו למשל "Wherever You Are", שיר יפהפה שמציג שוב את יכולותיה של מרסלה על השירה.

כמו שציינתי, יש פה הרבה טאצ'ים מעבודותיו המוקדמות של Arjen ובמיוחד מ-Ayreon. בשיר הנושא למשל ניתן לשמוע זאת בבירור בנגינת הפולק ובצלילים שהייתי מגזים ואומר, נחטפו הישר מהאלבום The Final Experiment. בכלל, כל חברי הלהקה הושפעו מעבודותיו של ההולנדי המשוגע אז אני לא מופתע כל-כך. מה שכן מפתיע לעומת זאת, היא הדרך בה הרכיבו את האלבום האיכותי הזה. נכון שכיום עם הטכנולוגיה אפשר להקליט דברים מ-2 מקומות שונים בעולם אבל בניגוד למקרים אחרים, למרות העובדה שמרבית חברי הלהקה גרים במקומות שונים, הם הצליחו ליצור פה משהו אחיד שיושב בצורה מעולה כאילו הם מנגנים ביחד כבר מספר שנים. אפילו הפסנתר משתלב כאן יפה ולמרות שאיני אוהב במיוחד את הכלי הזה, הוא לא מפריע בכלל, סביר להניח שזה בגלל שהוא חלק אינטגרלי מהלהקה ולא רק משמש כתוספת. למשל בבלדה שנקראת "Nostalgia", הפסנתר הוא הכלי הבולט היחידי שמלווה את קולה של מרסלה ששרה כאן בספרדית מלאה.

נראה כי אלבום הבכורה של Stream Of Passion מצליח להציג ייחודיות משלו ואני בטוח שהוא יקנה מעריצים רבים הן בז'אנר המטאל והן אצל קהל המיין-סטרים. יש בו משהו שיכול למשוך כל אחד ובאמת, אם יש הרכב שאני כן חושב שמגיע לו לצאת לקהל כמה שיותר רחב הייתי בוחר בחבורה המוכשרת הזאת. מבחינת טעם אישי, כמו שכבר אמרתי, הייתי מעדיף משהו הרבה יותר מהיר וקצבי, אבל אני יכול להעריך מוזיקה טובה גם כשהיא יותר מתונה ממה שאני שומע בדרך כלל ובמיוחד בימי החורף הקרים. "Embrace The Storm" מתאים בול לשמיעה מתחת לשמיכה מחממת, או כשהגשם מטפטף על החלון.