Terra Nova – Best Of + 5

המקום והזמן: סוף שנות ה-80. לצד להקות הטראש שהתחזקו והיו בעלות תדמית של מטורפים שבאו לבעוט לנו בראש ושרו על נושאים חשובים, היה זן אחר של להקות, כזה שכבר התעשר ובעצם כבר לא היה לו כל כך כואב ורע לו ובגלל זה גם לא היה להן יותר מידי על מה לכתוב, אז הן התרכזו בשואו עצמו שכלל את עצמם לבושים כמו מלכות דראג לפחות, עם ים של איפור, שיער נפוח ושלל בגדים וורודים ומעיקים.

הסגנון התאפיין בבלדות קיטשיות מעיקות, קלידים שנשמעים כאילו מישהו מדיסני וורלד מנצח עליהם ובדרך כלל גיטריסט וירטואוז שמנגן ממש מהר ושומר על ניקיון מוחלט בגיטרות. אין לטעות, להקות השיער של שנות ה-80 היו במידה מסוימת מוזיקת הפופ של אותה תקופה כמו Mr. Big,Poison ,Van Halen ,Motley Crue ואחרות. כשהגיע הגראנג' בתחילת שנות ה-90 הוא הרג את הלהקות האלה כשלאנשים פשוט נמאס מהדביקות והקיטשיות של הסגנון, מי ששרד את הגראנג' היו להקות הטראש שנתפסו בצדק כאמינות יותר.

חברי להקת טרה נובה שקצת מזכירים בשם שלהם ובמוזיקה שלהם טלנובלה מערוץ ויוה הם: פרד הנדריקס הסולן, רון הנדריקס על הקלידים (אין להם שום קשר לאחד והיחיד, כבודו במקומו מונח), גסונו דרוסאס על הגיטרות, לארס ביובינג על התופים ולושן מטווסן על הבס. הלהקה קיימת כבר עשור ו-Best Of +5 הוא אוסף שירים שלה, פלוס 5 שירים חדשים שהוקלטו לצורך האלבום שיצא ב-2005. האלבום מנסה לחקות בדיוק את הלהקות מלמעלה ובזה הוא עושה את זה טוב מאוד, על השאר אפשר להתווכח…

השיר הראשון, "I Wanna Know" מתחיל את האלבום טוב מאוד ומטעה מאוד לגבי ההמשך ונשמע קצת כמו Black Sabbath של תקופת DIO. זהו, פה נגמרים הרגעים הטובים של האלבום. ב-"Break Away" כבר יש את הקלידים סטייל אייטיז שמתלווים לאורך כל האלבום וצריך רק לקרוא את שמות השירים בשביל להבין כמה קיטשי ומציק זה, בין השאר "Livin It Up", "Love Sick", "Hey Babe" , "Love Of My Life" ועוד. לשם ההגינות יש לומר שחברי הלהקה כולם נגנים מצוינים ויש להם מלודיות מסובכות ביותר וההפקה של פרד הנדריקס נקייה ביותר, אבל אני מצאתי את האלבום הזה בעיקר מעיק ביותר ומיותר.