The Absence – From Your Grave

The Absence הם לא עוד להקה מפלורידה. למעשה, הם נשמעים יותר שוודים מאמריקאים, והכוונה לתקופה הטובה יותר של שוודיה – ימי הדת' המלודי. מדובר בלהקה חדשה למדי, שהוציאה אלבום אחד בהוצאה עצמית, כש-From Your Grave הוא האלבום הראשון של הלהקה שיוצא באופן מסודר. האלבום נפתח באינטרו קצר ונחמד ואחריו שיר שבהחלט יכול להזכיר את Dark Tranquility של שנת 95'.

המוזיקה מלודית מאוד וקליטה, הגיטרות הן הכלי הדומיננטי ויש משחק נחמד של שני הגיטריסטים בפתיחה לשיר. גם כשהשירה בסגנון תומאס לינדברג (ואולי יותר דומה ל-DT) נכנסת, הגיטרות ממשיכות להוביל את השיר. השיר הרביעי, שיר הנושא, הוא גם השיר המפורסם של הלהקה ובקרוב יהיה לו קליפ. למרות שבזכותו הכרתי את The Absence והתעניינתי לשמוע עוד שירים שלה, הוא דווקא פחות מעניין לדעתי. גם בו אפשר למצוא תזכורות ללהקות אחרות, והפעם – Arch Enemy.

הקטע שנקרא "Shattered" הוא מנגינה שקטה ולא רעה בכלל שכוללת סולו גיטרה עם ליווי אקוסטי ברקע. שינוי האווירה קצרצר ומיד אחריו חוזרת הלהקה עם השיר "I, Deceiver" שלא חוסך בריפים מהירים ובעיקר בסולו מרשים לקראת סופו. בניגוד לגיטרות, התיפוף באלבום די מונוטוני (למעט כמה מעברים נחמדים) ויותר תומך בגיטרות מאשר מוסיף להן, מה שלדעתי מאוד חסר. השיר האחרון, "Seven Demons", נשמע כאילו הוא הגיע לפה בטעות. לשירה הצווחנית הרגילה נכנסת הפעם שירת קלין (על סף הבכיינית), ומעבר לשינוי הלא רצוי הזה, כמעט לא קורה בשיר שום דבר מעניין. רק הסולואים מצילים אותו מכיבוי המערכת עוד לפני שהוא מתחיל.

האלבום הזה הוא בדיוק מה שחיכיתי לו כבר די הרבה זמן. בזמן שלהקות שוודיות כמו In Flames הלכו לכיוון מסחרי ואמריקאי, נחמד להכיר להקה אמריקאית שלא חוששת לעשות היום משהו שהלך הרבה יותר טוב לפני עשר שנים. מי שלא מצליח למצוא מבין להקות הדת' החדשות (או המחודשות, אלה שפעם אהבתי והיום הן נשמעות אחרת לגמרי) משהו שהוא אוהב וממשיך להתגעגע לעבר, יאהב את האלבום הזה. החסרון העיקרי הוא שהמוזיקה של The Absence קליטה ועלולה להימאס די מהר. מצד שני, זה לא האלבום המלודי היחיד על המדף, ונראה שתמיד יהיה כיף לחזור אליו אחרי תקופת צינון קצרה.