1. Dorsey Layla
  2. Trees - with Micha Shitrit
  3. Yesh Zman - with Micha Shitrit
  4. Saviv Saviv - with Avi Belleli
  5. Layla Lavan – with Avi Belleli
  6. Geshem Koder - with Eran Tzur
  7. Parparei Ta'atua - with Eran Tzur
  8. Into the Mouth of Madness
  9. Hollow
  10. Cry Of Mankind - with Aaron Stainthorpe
  11. Fear - with Aaron Stainthorpe
  12. The Beloveds Cry - with Kobi Farhi and Yossi Sassi
  13. Tzipor - with Yael Cohen
  14. Eyes To Match A Soul - with Zeev Tananboim
  15. The Weeping Song – with Kobi Farhi
  16. Seder Yom - with Shlomi Bracha

אני מאזינה לאלבום והראש חוזר לליל ה- 6 באוקטובר 2021, בו מילאו Tomorrow’s Rain את הבארבי באפלה מיוחדת. זו הפעם הראשונה שאני מאזינה לאלבום שהוקלט בהופעה שנכחתי בה.
“אתמול בבארבי היה אחד האירועים הכי מטורפים שראיתי פה בארץ", היו מילות הפתיחה שלי בפוסט שפרסמתי בפייסבוק יום אחרי ההופעה, וסיימתי אותו ב- "שיתופי הפעולה היו כל כך מדהימים, שהייתי ממש שמחה לשמוע שוב את הביצועים לשירים של האורחים והאורחת".

נזכיר שלקראת סוף 2020 שחררה להקת הדום הישראלית Tomorrow’s Rain את אלבום הבכורה שלה Hollow בשתי גרסאות, אחת באנגלית ואחת בעברית. שתי הגרסאות כוללות שיתופי פעולה עם מוזיקאים מהארץ ומחו"ל. שנה לאחר מכן הם קיימו מופע השקה ענק עם רשימת אורחים מכובדת ביותר מעולם הרוק והמטאל, רובם התארחו באלבום, וביניהם Aaron Stainthorpe, סולן להקת My Dying Bride. כפי שאסביר בהמשך, ההופעה הייתה מסוג ההופעות שבהן אתם מייחלים בזמן אמת לכך שהן יישארו להאזנה חוזרת, גם לטובת הדורות הבאים. למזלנו ההופעה הוקלטה, ועכשיו אפשר למצוא אותה באלבום ההופעה.

אלבום ההופעה נפתח עם השיר "דורסי לילה", שאותו הלהקה מבצעת לבדה. השיר משקף את ה- DNA של הלהקה: אווירה אפלה, כבדה ומלנכולית. "דורסי לילה" מכניס אותנו לאווירה המיוחדת של ההופעה, ולאחר מכן מתחילים להגיע האורחים.

מוזיקאי הרוק שאפשר לשמוע שרים או מנגנים באלבום ההופעה הם מוזיקאים עם השפעה ענקית על מוזיקת הרוק בארץ, מהאנשים שעיצבו אותה לאורך השנים והשפיעו עליה: מיכה שטרית (החברים של נטאשה), אבי בללי (נקמת הטרקטור), ערן צור (כרמלה גרוס ואגנר) ושלומי ברכה (משינה) שגם התארחו באלבום. אורחת מיוחדת נוספת היא יעל כהן (המכשפות), שעבורי היה מרגש מאוד לראות אותה מנגנת ושרה על הבמה.

מעבר לזה שמדהים לשמוע בלייב את שיתופי הפעולה מהאלבום של Tomorrow’s Rain, מה שמיוחד באלבום ההופעה הוא האפשרות לשמוע את העיבודים שנעשו לשירי האורחים. Tomorrow’s Rain לקחו את שירי הרוק הגדולים האלו לכיוון המוזיקאלי שלהם, וכך הם משתלבים באפלת ההופעה ומקבלים סאונד שונה, משולב בקולות הגראולים של ישי שוורץ.

בין אורחי המטאל אפשר לשמוע את זאב טננבוים, סולן להקת Salem, מחלוצות המטאל בארץ. יחד הם ביצעו שיר של Salem ואי אפשר שלא להתייחס לסמליות המיוחדת בהופעה הזו, שהרי ניר נקב, מי שהיה מתופף להקת Salem מתפקד כמתופף של Tomorrow’s Rain.
את יוסי סאסי אפשר לשמוע מנגן במספר שירים בהופעה, כאשר באחד מהם, The Beloveds Cry, שר קובי פרחי (Orphaned Land). זהו אחד הביצועים המרגשים בהופעה. לא רק שמדובר באחד השירים הכי מצמררים של Orphaned Land, זוהי הפעם הראשונה מזה שנים רבות ששניהם מבצעים יחד שיר של הלהקה.

האירוח המפתיע ביותר, הוא כמובן של Aaron Stainthorpe, סולן להקת My Dying Bride, שהגיע כל הדרך מאנגליה כדי להתארח בהופעה. מדובר בסולן של להקת דום מטאל ענקית, שגם השפיעה על המוזיקה של Tomorrow’s Rain. Stainthorpe, התארח באלבום בשיר Fear, שלדעתי הוא אחד השירים הכי חזקים באלבום. מעבר לביצוע של השיר הזה, הם גם ביצעו ביחד את השיר Cry of Mankind של להקתו. הביצוע המשותף היה מופתי, ולולא הקהל ידע שמדובר בשיר של MDB, אני בטוחה שכולם היו חושבים שזהו שיר חדש של Tomorrow’s Rain. חוץ מזה, עכשיו יש לנו אותו on tape מבטיח להגיע עם הלהקה שלו בפעם הבאה.

השיר שסוגר את ההופעה הוא "סדר יום" שבו מתארח שלומי ברכה על הגיטרה. הביצוע הוא כמובן מחווה ליוסי אלפנט, שהשפיע מאוד על מוזיקאים רבים בארץ, וגם על Tomorrow’s Rain. השיר "עצים" נכתב בהשראתו, וכמו שישי שוורץ נוהג לומר "רוחו מרחפת לאורך כל האלבום".

חברי Tomorrow’s Rain נשמעים מדהים. כל כלי וכלי בולט ומורגש והכל מתחבר למלודיה עוצמתית.
אפשר לשמוע אצל סולן הלהקה, ישי שוורץ, כמה שהפרויקט הזה בוער בנשמתו, ומייצג את הזהות המוזיקאלית שלו שמשלבת רוק ומטאל. בנוסף לחברי הלהקה מי שראוי לשבחים הוא אריה אהרונוביץ', שהקליט את ההופעה והיה אחראי גם על המיקס ועל המאסטר.

בהופעות טובות יש אנרגיות מיוחדות, כאלה שלא קיימות בהקלטות אולפן. את האנרגיות הללו מצליח אלבום ההופעה של Tomorrow's Rain להעביר בצורה מקסימלית: הוא עמוק ועוצמתי, והשירים, שמוקלטים באיכות גבוהה מאוד, סוחפים את המאזין מהמיקום הנוכחי שלו וממקמים אותו מתחת לנברשת העצומה של מועדון הבארבי, ממש כפי שקרה לי בזמנו.