Trelldom – Til Minne

Trelldom זהו פרוייקט הצד של Gaahl, המוכר יותר כסולן להקת הבלאק הנודעת Gorgoroth. זהו כנראה גם הפרוייקט הפעיל ביותר של Gaahl אחרי Gorgoroth עם 3 אלבומים מלאים באמתחתו – Til Evighet, Til Et Annet והנוכחי, Til Minne שיצא בפער אופנתי של כ9 שנים מאז האלבום האחרון דרך חברת התקליטים Regain Records, אחד מלייבלי המטאל הפופולריים ביותר. Trelldom החלה את דרכה בשנת 1994 עם הדמו הנושא את השם Disappearing of the Burning Moon, ועם Til Minne ניכר שכיוון הלהקה בהחלט מנסה לחזור לאותה התקופה, הן בבחינת הסאונד והן בבחינת אופי המוזיקה.

Til Minne פותח בשיר הנושא את שמו של האלבום, וישר דוחף אותנו בלא היסוס דרך מסך כבד של סאונד אפלולי לתוך אותה חוויה של אולדסקול בלאק מטאל שGaahl יוצר באלבום, בעזרת ריפים בסיסיים, תפקידי גיטרה צורמניים וצווחות מטילות אימים שיכולות להגיע רק מגרונו של סולנה של Gorgoroth. לכל אלה מוסיף Gaahl תפקידי דיבור נקיים בשפה הנורווגית המוסיפים רבות לאווירה הנורדית החשוכה של האלבום.

ובעוד שBortkomne Svar מראה צדדים קצת פחות יפים של האלבום, עם ריפים רפטטיביים ומשעממים עד כדי שגעון ברובו, וכן מספר תפקידי ווקאלס שמעלים לי כל פיוז אפשרי במוח, אבחר באלגנטיות לעבור ולדבר על השיר הבא, לפני שאפנה להטיח חפץ קהה כלשהו ברמקולים. Fra Mit Gamle… אף הוא אינו נטול ווקאלס מורטי עצבים, אך ככללו הוא הרבה יותר קיצוני וברברי מכל שיר אחר שתשמעו באלבום הזה, ויחד עם ווקאלס דמוניים בקלין השיר מתגוון בין ריפים של אולדסקול בלאק מובהק לבין גיטרות איטיות ומזדחלות המסיטות את השיר לכיוון של בלאק\דום מרושע. לקראת סיום השיר Gaahl משלב סקרימינג צרוד בתפקידים של חצי-דיבור יחד עם אותם קולות קלין ששמענו בהתחלה וחותם את השיר באופן מצמרר.

ואם חפצה נפשכם בשיר מפצח גולגלות מתחילתו ועד סופו, הרשו לVinternatt להציג עצמו בפניכם. אמנם תוכנה של המוזיקה כאן מעט סימפליסטי, אך הדבר מתגמד נוכח כמות האגרסיות המדהימה המתפרצת בשיר הזה, שתגרום לכם לעזוב כל דבר שאתם עושים ולשאוג יחד עם Gaahl את השאגה הארוכה להפליא המסיימת את השיר הברוטאלי הזה. מיד לאחר סדנה זו לשחרור עצבים מגיח מאפלה השיר הבא, From the Past שהוא מהטובים ביותר שיש לTil Minne להציע. בשיר זה אפשר להתענג על השילוב המנצח שבין בלאק מטאל משסע לבין פולק מטאל נורדי, מה שמזכיר אולי את עבודתם של Kampfar הנורווגים אף הם.

ואם לומר את האמת, אם עוד לא שמעתם את Steg, השיר הלפני אחרון בTill Minne, עוד לא מיציתם כלל את מה שיש לאלבום הזה להציע. Steg זוהי יצירה אפית המתפרשת על כמעט 11 דקות מהאלבום שתגרום לכם להרגיש בלב ליבם של יערות נורווגיה הקרים בינות הפיורדים וההרים המושלגים. השיר פותח בריף אווירתי המשרה אווירה מקפיאה אליה נכנס Gaahl בקולות הקלין הדמוניים שלו בסיפורו מעשיות בלשונו הזרה, וזורם אל תוך חוויית בלאק מטאל מצמררת המסתיימת בהאזנה לחמת חלילים מרוחקת אי שם באופק השולחת אותנו אי שם לערבות נורווגיה הקפואות.

והנה, כבר הגענו לשיר האחרון העונה לשם Eg Reiste I Minnet…, ואיזו דרך טובה לסיים אלבום כמו Til Minne מאשר בכמעט חמש דקות הרצופות בסולו כינור נפלא ובסופו בחירה הזויה במקצת של נהימות וחרחורים מפיו של Gaahl המביאים את האלבום לסיומו.

לסיכום, Til Minne זוהי יצירה מגובשת למדי של אולדסקול בלאק מטאל עשוי טוב מאוד ברובו, הוא מצליח לתפוס מצד אחד את האווירה של שנות ה90 המוקדמות ולעשות זאת תוך שימוש בסאונד מחוספס והפקה מצויינת. החסרונות של האלבום הזה מבחינתי הן בעיקר בכתיבת החומר שלעיתים מועדת לפשטות קטלנית של השירים, שכן בחלקם לא ניתן לשמוע יותר מ2-3 אקורדים לאורך כל השיר ותו לא. גם מבחינת הווקאלס היו קטעים פחות נעימים, יש לומר מעצבנים. באופן כללי עבודתו של Gaahl בהחלט ראויה להערכה, שכן השירים הבולטים שבאלבום מצויינים כשלעצמם, ונגיעות הפולקלור המשולבות עם בלאק מטאל רצחני הופכות את Til Minne לאלבום שלא כדאי לפספס. כעת נשאר רק לקוות שהחבר'ה האלה לא יחליטו לחכות 9 שנים נוספות על מנת להוציא עוד אלבום.