תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Desert
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות אלבומים ::

לאתר הרשמי: לחצו כאן
חברת תקליטים: הוצאה עצמית


רשימת השירים:

01. Awaken
02. The EarthWorker
03. Circle
04. Bridge
05. Fifth Season
06. Conspiracy I - Unexpected
07. Conspiracy II - Unexpected Still
08. Hand Colored
09. Last…
10. …Chance

08/09/2009
Stormy Atmosphere - Color Blind
מאת: עדי כהן


את השם Stormy Atmosphere שמעתי די מזמן, עוד כשרק התוודעתי ללהקות המקומיות, אך משום מה לא ייחסתי ללהקה יותר מדי חשיבות. לא היה מסביבה באזז כמעט בכלל, להקות כבדות וטובות דוגמת Dissonant שלטו אז בכיפה ביד רמה, ו- Stormy Atmosphere נדחקו הצידה, עוד להקה מתחילה בשלל הלהקות שהסצינה הוצפה בהן ואלוהים יודע לאן יגיעו. אבל אומרים שדברים טובים נעשים בהחבא, ואכן זה המקרה שלפנינו - את Stormy Atmosphere שעל סף השקת האלבום הכרתי לגמרי במקרה, ומסתבר שבכל הזמן הזה שלא שמעתם עליה, חבריה היו עסוקים בלהקליט ולהוציא לגמרי לבד אלבום מופת.

אז כן, הלהקה קיימת כבר שמונה שנים, וסביר להניח שרובכם לא מכירים אותה עדיין, אם כי זה לא מנע ממנה למלא את ה"סאבליים" בהופעת ההשקה במאות אנשים שבאו לעשות כבוד. ובכן, זה הזמן להכיר: אלבום הבכורה של Stormy Atmosphere הוא בין אלבומי הפרוג-מטאל הטובים יותר שיצאו כאן, ולא רק זה, הוא גם מסוגל לעמוד בכבוד בין אלבומים בינלאומיים לא מעטים ולזקוף ראש בגאון. הבעיה הגדולה של הלהקות הישראליות היא שרובן רצות להקליט EP, עושות לא מעט רעש, הופעות אינספור ואפילו מרצ'נדייז לתפארת - ואז מתות בקול ענות חלושה בלי להותיר תוצר ממשי אחריהן. דווקא כשכך הם פני הדברים אני נוטה להעריך להקות שמחכות לבשלות ולזמן המתאים, ורק אז מקליטות אלבום באורך מלא, ועושות את זה כמו שצריך. אני מודה שהלהקה הפתיעה אותי ברמת הגימור, בסאונד ובהפקה: התוצר הסופי מסוגל לעמוד בסטנדרטים של אלבומי בכורה בינלאומיים בלי למצמץ. עדיין אין את הסאונד המלא של להקה מגובשת באלבום הרביעי שלה, אבל Color Blind נשמע לגמרי חו"ל, אפילו שהוקלט כאן בארץ באולפן קטן ובצורה עצמאית לחלוטין.

מה שלדעתי הופך את האלבום הזה לכל כך טוב טמון כנראה בגישה של הלהקה למוזיקה: להקה שלקח לה כמעט עשור להגיע לתוצאה הסופית, אך הושקעה בה המון עבודה וסבלנות אין קץ - ובעיקר צניעות. האלבום הזה צנוע, מינימליסטי - לא במוזיקה הנפלאה שיש בו, אלא בצורה בה היא מבוצעת. הוא מנסה לגרום לנו להבין משהו, אף על פי שאינו קונספט סיפורי. Color Blind מנסה "להראות לכם את העולם כפי שלא ראיתם אותו קודם, בגוונים והצללות שונים", לדברי הלהקה. הוא מבוסס על רעיון חוזר בו "הקוטביות מאחדת" - אין טוב בלי רע, ניגודים אינם יכולים להתקיים האחד בלי השני. משום כך כולנו בעצם עיוורי צבעים כי אנו רואים רק צד אחד של המטבע ולא את התמונה הכוללת.

בדומה לאלבומים מיוחדים כגון אלה של Subterranean Masquerade או אולי אפילו Porcupine Tree, קל לשמוע שיש משהו אחר במוזיקה ובגישה כלפיה. בסופו של דבר, אם נפרק את המוזיקה של Stormy Atmosphere לגורמים נגלה כי התפקידים פשוטים בבסיסם: טדי הסולן לא יעלה לפלצטים מפחידים וארטיום הגיטריסט לא ייקח על עצמו סולו מהיר מהחיים. התפקידים מינימליסטים וכל נגן בקבוצה מוצא את מקומו ותפקידו, ללא הפגנת יכולות חסרת טעם וללא גרנדיוזיות מיותרת - כל אחד יודע את תפקידו ומבצע אותו בצורה הטובה ביותר, ללא נסיון לדחוף את גבולות היכולת או הטעם הטוב. זה מה שגורם ללהקה להשמע מאוחדת, הן באלבום והן על הבמה, וזה מה שיוצר את הקסם באלבום: עשוי היטב, בדיוק במידות הנכונות, לא מעייף ולא קופץ מעבר לפופיק.

אך עם זאת, Color Blind אינו אלבום אווירתי בלבד: Stormy Atmosphere אכן מורידים את הקישוטים הבומבסטיים מסביב, אך רק על מנת לתת למוזיקה האמיתית שלהם לפרוץ החוצה. דווקא בגלל המחוייבות לשמור על הפשטות, הלהקה מחפשת ומוצאת את התפקידים המעניינים, האקורדים המרגשים והסאונדים הנכונים על מנת לגרום לתחושה של "זה בדיוק זה". כל כלי נמצא במקומו ובהרמוניה עם שאר הכלים. קולות הזמר והזמרת נשמעים מאוחדים ולא כמנסים לעלות זה על זו (מה שבולט במיוחד בהופעות), הכלים מגבים זה את זה ויוצרים את התווך הנכון בו כל תפקיד נשמע ומתבטא בצורה הטובה ביותר. כשמפרקים את המוזיקה מקבלים אבני בניין פשוטות יחסית, אך כשמציבים אותן זו על גבי זו מתקבלת מוזיקה עשירה בסגנונות, רעיונות וייחוד.

את השיר הפותח, "Awaken", אני מכנה ביני לבין עצמי ה"המנון" של האלבום, משום שהפזמון שלו כולל שורה המכילה את שם הלהקה. הוא באמת משרה "אטמוספירה חורפית", בצלילי חליל ופריטת גיטרה נעימה לאוזן אך עד מהרה משתנה הנושא העגום לכדי משהו פולקי ומוזר יותר. לא הייתי בוחרת לפתוח דווקא עם השיר הזה את האלבום שכן הוא קופץ בין שני המוטיבים בצורה תזזיתית אם כי מגניבה בהחלט, רק לא עבור שיר ראשון שמטרתו להרגיל את האוזן לסגנון שנחשף בפניו. מה שכן, בשיר הזה מתקבלת אקספוזיציה די נרחבת לגבי הצפוי לנו - סגנונות שירה שונים, כאשר טדי הזמר לוקח על עצמו שירה נקיה אך אסרטיבית ודינה הזמרת משלימה אותו בשירה גבוהה ואופראית, מעברים חדים וקטעים משתנים שלמרות שהם קצרים יש בכל אחד מהם עולם ומלואו, משחק מיוחד בין אווירתיות ורגש לבין אדרנלין ומרץ. האינטרו הקצר "The Earthworker" יקסום במיוחד לאוהבי הפולק מטאל - חלילים, כינורות ומוזיקת יער שמחה וכיפית שעוד תחזור על עצמה בקטעים מסויימים כגון ריפים ב-"Fifth Season", שהוא לטעמי אחת הפנינים באלבום, שיר אפי, פרוגרסיבי ומשתנה. מאוד התחברתי לצורת ההלחנה המזכירה מוזיקה לסרטים בתיאטרליות שלה ובמעברים החדים בין הנושאים המאפשרים לדמיון לעוף קדימה.

"Circle", אחד השירים שאהבתי במיוחד, פותח בקטע דיבור על רקע גיטרה בדיליי, מוטיב שאולי כבר נעשה בעבר אבל הפעם הוא נשמע לי מאוד סמיך ומושך. כשדינה וטדי משלבים קולות על רקע ארפג'יו עדין זה פשוט נשמע מצויין, ההתפתחויות בשיר נעשות בטוב טעם ויש בו קסם מהסוג שגורם למאזין לרצות לצלול לתוך המוזיקה לזמן בלתי מוגבל. גם הקטעים האינסטרומנטליים בנויים היטב, אין כאן "מלחמה" של כלי דומיננטי מול כלי רקע, אלא הכל פשוט "יושב במקום". צריך לשמוע כדי להאמין. חיפוש הייחוד והשילובים המעניינים לא נגמר עד לשיר הסוגר, "Chance", הנפתח בוריאציות ווקאליות על מה שנשמע כמו ליין קלאסי למהדרין, מתובל בהרבה חדשנות ועליי לציין כי בחירת המהלכים ההרמוניים שם פשוט מצויינת.

בהופעות ניתן לראות את דינה אצילית בשמלת ערב ועקבי סטילטו, ואת טדי קורע את הלב לתוך המיקרופון בלי פשרות. את אותו האופי והדבקות בתפקידים הם מציגים גם במוזיקה ולכן שילוב הקולות שלהם טוב כל כך לפי דעתי. הם לא מנסים להיות משהו שהם לא, אלא רק להקצין את מה שהם כן. את הניגוד הזה אפשר לשמוע בבירור ב-"Conspiracy I" השקט מול "Conspiracy II" המטאלי יותר, הכולל גם שבירות פולקיות טיפוסיות ללהקה וגם קצת קריצות לכיוון ליינים סטייל Symphony X ואפילו דברים פסיכדליים יותר. למרות חיבתי ואהבתי לאחדות והאווירתיות, מעניין אותי איך זה היה נשמע לו הגיטרה או הקלידים היו מתפרצים בסולואים טכניים מפעם לפעם, או לו הקטעים האינסטרומנטליים היו מלאים יותר בקטעים סטייל Dream Theater המפגינים יכולת. לדוגמה, ב- "Bridge" דינה מוצבת בפרונט בליין שירה מלא (בניגוד לשירים בהם היא רק מלווה בקולות או חוזרת על משפטים). יש לה קול בעל נפח, לא גבוה ודק כמו שניתן לשמוע אצל לא מעט זמרות מטאל גותי - היא מסוגלת לקחת על עצמה תפקיד ראשי בחלק מהשירים, והייתי שמחה לשמוע אותה יותר בפרונט.

שומעים כי הושקעה מחשבה מרובה בתהליך יצירת Color Blind, ולחובבי הפרוגרסיב אוהבי התחכום אין מה לדאוג - יש לא מעט תחכום ווירטואוזיות באלבום. זהו בדיוק ההבדל בין לכתוב מוזיקה בתווים לבין לכתוב אותה בצבעים - Stormy Atmosphere מעדיפים את הדרך השניה ו-Color Blind צבעוני ומרתק. זהו שילוב נדיר בין מינימליזם לחיות וענייניות, שילוב שלהערכתי יביא את הלהקה רחוק אל הסצינה העולמית. יש כאן הרבה אופי, כאילו כל אחד מחברי הלהקה מזג קצת מאישיותו על מנת ליצור משהו שלם וחי. אין כאן שירים "חלשים", הכל נמצא במקומו הנכון - אז פנקו את עצמכם במתנה לחגים ולכו לאיבוד עם הקסם של Color Blind.

[ פרסם תגובה / קרא תגובות (10) ]
:: ניווט ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Dir En Grey – The Insulated World

Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators – Living the Dream

Beyond The Black – Heart of the Hurricane

Anaal Nathrakh – A New Kind of Horror

Behemoth – I Loved You at Your Darkest

Deicide - Overtures of Blasphemy
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
עושים שמח בהוואנה - סקירת הופעתה של להקת Amaranthe בתל-אביב

כתבה:
הוואקן הראשון שלי

ראיון:
האיש בשחור - ראיון עם Sakis Tolis סולן להקת Rotting Christ

סקירת הופעה:
הרעידו את הסכך: סקירת הופעת The Three Tremors בישראל

סקירת הופעה:
הקיץ של אוזי - סקירת הופעתן של Salvation, Ozzy Zoltak וFatum Aeternum בגגרין

כתבה:
הגיע זמן לכפרות, כפרות. – על האלבומים שמצדיקים בקשת סליחה
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[20/02/2019]
Behemoth בישראל
[18/11] Ne Obliviscaris בישראל
[29/11] השקט שאחרי הSandstorm
[29/11] פסטישרץ 10
[03/12] Bruce Dickinson במופע ספוקן וורד
[06/12] חג האור פנד לנד חוגג עשור
[13/12] Unleash The Pain בהופעת השקה
[20/12] Paradise Lost בישראל
[09/01] Arcturus בישראל
[25/02] Manowar בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::