|
31/08/2005
Betzefer - Down Low
מאת: ניצן מור
שנת 2005 היא שנה מאוד טובה למטאל הישראלי בחו"ל. אם זה הטור הענק של אורפנד לנד בכל רחבי אירופה או ההקלטות של דיסטורטד בשבדיה, החותם הישראלי בהחלט הושאר. אבל אם היתה להקה שכבשה את אירופה בסערה זאת היתה ללא ספק Betzefer. עם חוזה מבטיח בחברת התקליטים הגדולה "RoadRunner Records" העתיד בהחלט נראה ורוד ללהקה שעושה "בית ספר" לסצינה הישראלית. יש שיגידו שיש להם יותר מזל משכל אבל בצפר היא סיפור סינדרלה ומהתאוצה ההולכת וגוברת של הלהקה קשה להתעלם.
אחרי 7 שנים בעסק, עם 2 EP's וסינגל שהוציאו לגמרי לבדם, בצפר החליטו להשקיע את מייטב החסכונות שלהם, לנסוע לבלגיה ולהקליט שם את האלבום שיגרום לעולם לשים לב אליהם. והעולם שם לב. כמה חודשים לאחר שסיימו את ההקלטות של האלבום הידוע בשם "Down Low" הם לבסוף קיבלו את החוזה ב-"רודראנר רקורדס". לכל מי שלא מעורב באיך שדברים מתנהלים בעולם המוזיקה, לקבל חוזה מחברת תקליטים שחתומים אצלה להקות כמו סליפנוט, קילסוויץ' אינגייג', מאשין הד ועוד רבים וטובים, זאת חתיכת עלית מדרגה. החדשות התפשטו ברחבי הארץ כמו אש בשדה קוצים. כולם דיברו רק על זה. והציפייה לאלבום שהביא לחתימה הייתה ענקית. אז רגע לפני שבצפר טסו לכבוש את אירופה, הם שיחררו את האלבום קודם לקהל הביתי. בישראל.
Down Low הוא לא אלבום ארוך. יש בו 10 שירים שיחד מסתכמים ב-37 דקות ו-32 שניות. אבל כידוע לרובנו, זאת לא הכמות אלא האיכות והדבר ראשון ששמתי לב אליו באלבום הוא הסאונד האיכותי. גם אם יביאו מפיק מחו"ל לכאן, לא תשמעו סאונד כזה בשום אלבום, אפילו באלבומים של אמנים מספר 1 בארץ, לא שמעתי כזאת הפקה. כנראה שבתחום הפקת הסאונד - חו"ל לוקח. השיר הראשון באלבום והסינגל הראשון של הלהקה הוא "Early Grave". זוהי פצצת אנרגיה קיצבית ומהירה שמראה שהאלבום הזה הוא לא משחק ילדים.
השיר השני ,Down Low שנושא על כתפיו את מלוא כובד האחריות לשם האלבום, הוא לדעתי אחד השירים החזקים באלבום, ולא סתם הוא נבחר להיות הסינגל השני של הלהקה שקיבל גם קליפ שלא מפסיק להתנגן ב-MTV. ההשפעה המוזיקלית החזקה של ענקי המטאל סלייר מורגשת כאן יותר מכל שאר השירים באלבום עד כדי שהכניסו את השורה "...And Reign In Blood is the best damn fuckin album ever" כדי להדגיש מהם השורשים של הלהקה. השיר נסגר עם קטע גיטרות אינטנסיבי ומדבק.
השיר השלישי "Fuckin Rock N Roll" הוא גם במקרה הסינגל החדש של הלהקה והוא לוקח כיוון טיפה שונה משאר האלבום, הוא מציג נימה קצת יותר מפוייסת ונגישה ללהקה אבל לא פחות מפוצצת ואנרגטית. המסר שהשיר מעביר הוא "אי אפשר להתנגד למוזיקה הזאת, היא יותר מדי מושכת אז בואו נזרום עם זה ונהנה" וזה משהו שכל אחד מאוהבי המוזיקה יכול להזדהות איתו. החלק האהוב עלי בשיר הוא דווקא הסולו גיטרה שמזכיר לי את הימים של הרוק אן' רול הכייפי. מבחינת ליריקה הרצועה הרביעית "Under" בהחלט לוקחת: המלחמה הפנימית שכולנו מנהלים עם עצמנו לגבי מה נכון ולא נכון לעשות, המצפון שלנו שנלחם בתשוקות האסורות, הטעויות והלקחים שאנחנו לומדים מהם, את כל זה ניתן למצוא בשיר.
השיר החמישי "Running Against" הוא הכי קצר בדיסק 2:23 של התפוצצות גיטרות, תיפוף מצויין והמון אנרגיות כועסות מצד הסולן. חבל שהוא נגמר כל כך מהר. מבחינתי "Brix" הרצועה השישית באלבום, הוא השיר הכי חלש בו, מבחינת המוזיקה, למרות העוצמה שלמדנו לאהוב בשירים הקודמים, משהו מאוד חסר, מועברת תחושה של שילוב הריפים משאר השירים וזה נשמע יותר כהמשך לשיר הקודם מאשר כרצועה בזכות עצמה. למזלנו ברצועה השביעית "Mark", הלהקה החזירה לעצמה את המומנטום מתחילת האלבום, ונתנה לנו על מגש עוד שיר מפוצץ. זה נראה כי בצפר לא רוצים לנוח אלא רק לתת בראש והם מפגינים גיוון ויכולת להתפתח משיר לשיר.
מבחינת מלודיות ונשמה השיר השמיני "Split" מראה לנו את הצד העמוק יותר של הלהקה אבל לרגע אל תחשבו שזה אומר שהם הרגיעו את המקצבים המקפיצים שלהם. לא, בלדות לא תמצאו באלבום הזה. לקראת סוף השיר יש מעבר תיפוף וגיטרות שיקפיץ אתכם מהכסאות. לקראת סוף האלבום, השיר התשיעי מציג את הצד היותר כסחני של בצפר. רצועה שיותר מתאימה למטאליסטים שבניכם שאוהבים לדפוק את הראש עם גיטרות מהירות ותיפוף רוצח. ונסיים את השיר עם הומאז' קטן לפנתרה בקטע סלואו. השיר העשירי באלבום הוא גם השיר האחרון ולא רק זה הוא גם השיר הקרוב שתמצאו באלבום לשיר "איטי". "Black Inside" מפגין את יכולת השירה של אביטל הסולן. אבל למרות זאת הייתי רוצה לציין לשבח דווקא את הגיטרות שעשו עבודה מצויינת במעברים בין הבתים. ובנימה אישית יותר, השיר הזה הוא האהוב עלי באלבום, בגלל שהוא מראה את הצד היותר רך של הלהקה מבלי לאבד את הסגנון האדג'י שלה.
לסיכום, כל הציפיות שהיו לי מהאלבום הזה התממשו. לא רק שלא התאכזבתי אלא הופתעתי לטובה. אני לא יודעת איזה עוד אלבומים יצאו השנה אבל עד עכשיו זהו ללא ספק האלבום של 2005.אז אם תקנו רק אלבום אחד השנה, תדאגו שזה יהיה Down Low של בצפר. להרגיש חו"ל. בארץ.
|
