תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Desert
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות אלבומים ::

לאתר הרשמי: לחצו כאן
חברת תקליטים: Spinefarm Records


רשימת השירים:

01. Hellhounds On My Trail
02. Blooddrunk
03. LoBodomy
04. One Day You Will Cry
05. Smile Pretty For The Devil
06. Tie My Rope
07. Done With Everything, Die For Nothing
08. Banned From Heaven
09. Roadkill Morning


ציון:

02/05/2008
Children Of Bodom - Blooddrunk
מאת: אלון מיאסניקוב


אז מה עושה לה להקת המטאל הפינית מהבולטות בעולם באלבום האולפן ה-6 שלה, ואחרי אלבום בשם Are You Dead Yet? שלקח את המוזיקה של הלהקה למקומות שבהם טרם ביקרה? נכון מאד, היא חוזרת להתחלה, לנקודת האפס, ועושה את מה שעשה אותה כל כך פופולרית בעולם המטאל.

מה בדיוק היא עושה? עדיף שלא להיכנס לדיון הזה בכלל, מרבית האנשים מתארים את המוזיקה של הלהקה כדת' מטאל מלודי, ויש כאלו שאומרים שזה בכלל "פאוור מטאל קיצוני", אחרים חושבים שהם עושים בלאק ניאו-קלאסי, אבל איך שלא תקראו לזה - פולקה כורדית או היפ-הופ אוונגרדי - חברי CoB הם נגנים מדהימים שעושים מטאל מהיר וכבד, שאיכשהו מצליח לשלב מלודיות עשירות ולתפוס גם את אוהבי המטאל הקיצוני וגם מרבית מאלו שאוהבים את המטאל שלהם מלודי יותר.

Blooddrunk בורח רחוק ככל האפשר מהמלודיה המרוככת של Are You Dead Yet? - אין יותר שירה חצי מלודית של מוח-העל Alexi Laiho, אין יותר מהירות ביניים רגועות או ריפים פשוטים יחסית, הפעם הלהקה חוזרת לימים היפים של Hatebreeder ו-Follow The Ripper. החל מ-"Hellhounds On My Tail" הלהקה לא מורידה את הרגל מהגז, Laiho והגיטריסט השני Roope Latvala תוקפים את הגיטרות באכזריות ניכרת ונותנים פה כמה מהריפים והלידים החזקים ביותר שהמטאל המודרני הנפיק לנו בעשור האחרון. מספיק לשמוע את הריף שמוביל את שיר הנושא כדי להבין למה ההייפ שמסביב הלהקה מוצדק כל כך.

בואו נהיה ישרים לגבי משהו - CoB לא עושים ממש שירים טובים, ואני לא מתכוון לזה כעלבון, הכוונה שלי היא שהלהקה לא יוצרת שירים בעלי מבנה מוגדר של פזמון-בית-פזמון שנשארים בזיכרון כמו במטאל המלודי יותר, אלא יותר זורקת פנימה מכלול בלתי נגמר של ריפים טכניים מבריקים, תיפוף דינמי מושלם ועבודת קלידים ווירטואוזית שלא הייתה מביישת גם קלידנים שמלווים את Malmsteen. האמת היא שמי שאוהב את הלהקה, בדרך כלל לא מקשיב לה כדי לקבל שירים קליטים, הוא רוצה את הריפים, הוא רוצה את הלידים והוא רוצה את הגאוניות המטורפת של Laiho - ובאלבום הזה הכול מסופק מעל ומעבר.

באופן מוזר אותם קלידים הם חלק חשוב מאד מהלהקה, בפתיח ל-"One Day You Will Cry", הקלידן Janne Wirman מוכיח שהוא אחד הקלידנים הטובים ביותר שפועלים היום במטאל, ושהוא משתווה באיכויות שלו ובתרומה שלו ללהקה גם ל-Laiho ול-Latvala המבריקים. קצת לגבי Latvala, הבחור מבוגר בעשר שנים מכל שאר חברי ההרכב, ולמרות שאין לו יותר מידי תרומה בנושא הכתיבה, הניסיון שלו ברור מאד במוזיקה של הלהקה.

התרומה שלו משמעותית במיוחד כשמסתכלים על הסינגל לשיר הנושא, שכולל B-Side בשם "No Commands". ניכר ש-Laiho יודע דבר או שניים על המטאל הפיני, וזו גם הסיבה שהשיר הזה כלול כאן וש-Latvala מנגן היום בלהקה. "No Commands" הוא שיר של להקת הת'ראש הפינית Stone, מהראשונות והבולטות שבעולם המטאל הפיני, Latvala היה הגיטריסט שלה עוד ב-1985 וארבעת האלבומים של הלהקה הם יצירות מופת של ת'ראש מטאל שלצערי נשארו כמעט ובלתי מוכרות מחוץ לפינלנד. אולי עכשיו Laiho ישנה את המצב.

מה מעבר לזה? לא הרבה, קשה ממש להפריד בין שיר אחד לשני מהסיבות שפירטתי קודם לכן, אבל מלבד שיר הנושא גם "Tie My Rope" נשאר בזיכרון קצת מעבר לשאר השירים. שוב, זה לא רע, אבל הלהקה באמת שמה דגש יותר על נגינה מאשר על לחנים קליטים. הסאונד מושלם כרגיל, כש-Mikko Karmila הפיני מפיק את מרבית החומרים, ו-Peter Tägtgren (מ-Hypocrisy ו-Pain) העסוק מפיק את השירה והקלידים.

בגרסאות שונות ובסינגלים יצורפו כמה משירי הכיסוי שעשתה הלהקה, אחד הגיוני, ל-"War Inside My Head" של Suicidal Tendencies, ושלושה פחות צפויים, ל-Johnny Cash ,Kenny Rogers ו-Credence Clearwater Revival, מה שכנראה אומר ש-Laiho אוהב מאד רוק אמריקאי מסורתי. בקיצור, אם אתם אוהבים את Children Of Bodom המוקדמים ורוצים את המטאל שלכם טכני, מהיר ו-וירטואוזי, זה האלבום המושלם בשבילכם. אם הטעם שלכם נוטה למטאל מסורתי יותר - אל תתנו לקלידים להטעות אתכם, זה אלבום לשבירת ראשים, לא לליטופים מלודים.

[ פרסם תגובה / קרא תגובות (53) ]
:: ניווט ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Dir En Grey – The Insulated World

Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators – Living the Dream

Beyond The Black – Heart of the Hurricane

Anaal Nathrakh – A New Kind of Horror

Behemoth – I Loved You at Your Darkest

Deicide - Overtures of Blasphemy
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
עושים שמח בהוואנה - סקירת הופעתה של להקת Amaranthe בתל-אביב

כתבה:
הוואקן הראשון שלי

ראיון:
האיש בשחור - ראיון עם Sakis Tolis סולן להקת Rotting Christ

סקירת הופעה:
הרעידו את הסכך: סקירת הופעת The Three Tremors בישראל

סקירת הופעה:
הקיץ של אוזי - סקירת הופעתן של Salvation, Ozzy Zoltak וFatum Aeternum בגגרין

כתבה:
הגיע זמן לכפרות, כפרות. – על האלבומים שמצדיקים בקשת סליחה
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[20/12/2018]
Paradise Lost בישראל
[18/11] Ne Obliviscaris בישראל
[29/11] השקט שאחרי הSandstorm
[29/11] פסטישרץ 10
[03/12] Bruce Dickinson במופע ספוקן וורד
[06/12] חג האור פנד לנד חוגג עשור
[13/12] Unleash The Pain בהופעת השקה
[09/01] Arcturus בישראל
[20/02] Behemoth בישראל
[25/02] Manowar בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::