לאתר הרשמי:
הסטליסט:
01. As I Am |
02. This Dying Soul |
03. Beyond This Life |
04. Hollow Years |
05. War Inside y Head |
06. The Test That Stumped Them All |
07. Endless Sacrifice |
08. Instrumedley |
09. Trial of Tears |
10. New illennium |
11. Keyboard Solo |
12. Only a atter of Time |
13. Goodnight Kiss |
14. Solitary Shell |
15. Stream of Consciousness |
16. Disappear |
17. Pull e Under |
18. In the Name of God |
04/11/2004
Dream Theater - Live At Budokan
מאת: טל רודס
אי שם באפריל 2004 בזמן חג הפסח כשאנחנו שרנו "חד גדיא" ו"אחד מי יודע" הופיעה להקת הפרוג מטאל הידועה ביותר בעשור האחרון, דרים ת'יאטר, ביפן באולם הנקרא בודוקן. הלהקה, כמו כל להקת מטאל שמכבדת את עצמה, מגיעה בכל סיבוב הופעות להופיע ביפן ואף הוציאה בעבר את הקלטת Live in Tokyo שמראה לנו את הלהקה בתחילת הדרך והתהילה. מאז אותה הופעה בטוקיו הלהקה החליפה שני קלידנים (שריניאן ומור), אבל נשארה עם אותו השלד המרכזי. הגעתו של ג'ורדן רודס ללהקה במקומו של שריניאן, הפיחה רוח חיים חדשה ורעננה בלהקה והכניסה אנרגיה שהלהקה הייתה זקוקה לה. אלבום המופת Scenes From a Memory שוחרר ובעקבותיו הדי וי די של ההופעה בניו יורק. מאז עברו 4 שנים עד ליציאת הדי וי די החדש.
הדי וי די של ניו יורק היה גם הוא ברמת ביצועים גבוהה מאד, אם כי המעורבות של פורטנוי בבימוי די פגמה בהפקה הכללית של הדי וי די , שלא צולם בצורה נכונה ובייחוד העיקו כל מיני אפקטים צבעוניים שהתאימו יותר לסרטי בר-מצווה חובבניים, למרות זאת הקטעים הדוקומנטאריים שליוו את SFAM היו מבריקים. כמובן שלקח בסביבות חצי שנה עד שהדי וי די נערך ויצא, והציפייה בהחלט השתלמה.
רבים בארץ ובעולם מכירים את הלהקה הזאת, לחלקם יצא להיות בהופעות שלה ולחלקם לא. אני נמנה על אלה שנכחו בהופעות הלהקה כך שאני יכול לשפוט הופעה מצולמת אל מול המציאות. מצפייה כוללת בדי וי די ניתן לומר בצורה מוחלטת שזהו הדי וי די הטוב ביותר שיצא בשנים האחרונות וכנראה גם ההופעה המצולמת הטובה ביותר שיצאה בשנים האחרונות. עבודת הבימוי מבריקה, המצלמות נעות בדינאמיות מנגן לנגן בדיוק מתי שצריך ויודעות להחליף זווית וליצור אווירה כאילו אתה נמצא בעצמך בבודוקן באותו הרגע. כך גם לגבי הסאונד שאותו ערך קווין שירלי הידוע. הסאונד בהופעה בניו יורק אותו גם ערך קווין שירלי היה די טוב, אבל בטוקיו הוא אפילו השתבח. המיקס לאורך רוב ההופעה הוא מצוין ותואם למבנה השירים, כשצריך לשמוע את התופים דומיננטיים אז תקבלו אותם במלוא הדרם, וכשצריך לקבל סולו קלידים, אתם תקבלו אותו בראווה. בפעם הראשונה שישבתי וצפיתי בדי וי די יחד עם חברים, התרגשתי כאילו אני צופה בלהקה בפעם הראשונה בהופעה חיה, מדוע? כי הלהקה נותנת באמצעות הביצועים המרטיטים והמרגשים לחוש בגן עדן מוסיקלי.
תערובת השירים שכוללת שירים מכל האלבומים, ביניהם שירים שלא בוצעו יותר מדי בהופעות הלהקה, נותנת למאזין את המבט והתמונה המלאה על הלהקה, כאשר אפשר לשים לב להבדלי הסגנונות ולהתפתחות המוסיקלית של הלהקה לאורך השנים. במקביל לכך, אתם תקבלו את הלהקה במיטבה בכל השירים. את פטרוצ'י תוכלו לקבל בסולואים מהירים ב- As I am אך גם בגיטרה אקוסטית ובסולו מלא FEEL בשיר Hollow Years, לאורך כל ההופעה בולט בדיוק ורגש רב. את ג'ון מיונג אתם סוף סוף תשמעו! כן, זה התחיל באלבום האחרון ונמשך בסיבוב ההופעות שלהם, אם התלוננתם כל השנים שלא שומעים מספיק את הבס, אנא הכינו את קיסמי האוזניים לקראת ההפצצה האטומית של הבסיסט השתקן שיפתיע אתכם וינגן אף על צ'פמן סטיק.
מאחוריו מסתובב לו בשמחה עם סטנד שמסתובב ב-360 מעלות הקלידן היהודי ג'ורדן רודס שלא מסוגל לפספס שום תו, זה לא משנה אם מדובר בקטע הטכני ביותר כמו מחרוזת הקטעים האינסטרומנטאליים או בשיר יחסית רגוע כמו Goodnight Kiss, רודס מספק את הסחורה כמו תמיד מאז שהגיע ללהקה ויחסיו עם הלהקה הם סיפור אהבה מהאגדות. מאחורה, מוח יהודי נוסף, מייק (מיכאל) פורטנוי עם המערכת תופים שלא נגמרת, והכי חשוב אנרגיה ששמורה רק לשפנים של אנרג'ייזר. פורטנוי קופץ, מעיף מקלות באוויר, עובר מצד לצד במערכת, דואג לא לקפח אף אחד מחלקיה ומצילותיה ובקטעי הבונוס אפילו תראו אותו יורד מהבמה אל הקהל עם תוף ומתחיל לתופף.
התיאום בין הנגנים הוא משהו שאין להרבה להקות ולא יהיה להרבה להקות, כי מדובר לא רק בנגנים דגולים אלא גם במוזיקאים משכמם ומעלה. גם הספקנים והמקטרגים שביניכם לא יוכלו למצוא טעויות בביצועים. מקדימה עומד לו איש ההארד רוק הקנדי, ג'יימס לברי, שעושה רושם שהוא משתבח עם השנים כמו יין טוב. לברי שר במשך כמעט 3 שעות כל יום במהלך כמה חודשים כל שנה בסיבובי ההופעות וגם בהופעה הנוכחית. הוא יודע בדיוק איך להשתמש בקול שלו ובמנעד. כמובן שקולו הוא כבר לא מה שהיה בתקופת אימג'ס, אך עדיין הוא יודע להרעיד, לרגש ולכבוש את רבבות המאזינים וכמובן להלהיב את הקהל. לברי לא מנסה לעלות לטונים שהוא לא מסוגל, ולכן הוא נשמע נקי וכל כך טוב. הקהל היפני מגיע ברובו לבוש לקונצרט, והאמת שהוא הגיע לקונצרט, קונצרט רוק. הקהל היפני הוא קהל נאמן, אך לא יותר מדי אנרגטי ומשתולל בהתאם לתרבות היפנית.
על האורות אחראי בן ריצ'רדס שעבד כבר בעבר עם מטאליקה, ועיצב תאורה מיוחדת לכל שיר ושיר ובעצם לכל חלק בשיר. תסתכלו על התפאורה לפני 12 שנה בהופעות של הלהקה ותשוו היום, זה לא רק הקידמה הטכנולוגית, זאת גם התאמת התאורה לאופי השירים, נעשה בצורה מקצועית ביותר בהופעה. מאחורי הלהקה מסכי ענק שמציגים מצגת ויזואלית בהתאם לשירים שמנוגנים, כמובן שתוך כדי תקבלו צילומים של חברי הלהקה במהלך ההופעה בביצועים וירטואוזים ובין היתר תקבלו צילום מקרוב של רודס בעזרת מצלמה זעירה שמוצבת בצד ימין של הסינתיסייזר שלו, כך שאת האקשן לא תוכלו לפספס, וגם הקלידנים שביניכם שרוצים ללמוד קצת מהמאסטרו, יש לכם הזדמנות.
הלהקה לא פוסחת על שום אלבום, וכמובן שמנגנת כמעט במלואו את האלבום החדש, את ההופעה הלהקה מסיימת בצורה הטובה ביותר עם In the Name of God, שיר מלא רגש עם מסר חזק לגבי האיסלאם הפונדמנטליסטי, עוברות כמעט 3 שעות ואתה לא מאמין שלא קמת מהכיסא ועדיין אתה מרותק למסך כמסרב להאמין שההופעה נגמרה, לא נורא אפשר לראות זאת שוב ושוב וליהנות מחדש.
הלהקה מצ'פרת את הקונים פה עם קטעי בונוס מדליקים בדמות תיעוד דוקומנטארי של המסע ביפן, עם ראיונות אישיים עם חברי הלהקה, לא תמצאו פה את הילדותיות והתמימות שהייתה ב-Live in Tokyo, אך הלהקה מוכיחה שהיא עדיין לא נוטשת את יסודותיה האמריקאים, כאשר גם ביפן הם אוכלים KFC ושותים קפה של Starbucks. אתם תקבלו את קטע הסולו של פורטנוי וגם ביקור בעולמם המוסיקלי של ג'ורדן רודס וג'ון פטרוצ'י, די מרשים אני חייב לציין. בנוסף כמזכרת תקבלו את קטע הוידאו הכרונולוגי שסוקר את היסטוריית הלהקה, שהוקרן לפני כל הופעה בטור האחרון, וגם תקבלו את האינסטרומדלי בגרסת צילום מיוחדת. כמובן שהחלק היהודי בלהקה, רודס ופורטנוי, לא שוכח להפגין בקיאות בחגי ישראל ולפני העלייה לבמה לתחילת ההופעה שניהם מצטטים עם מבטא אמריקאי: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות".
לסיכום הדי וי די הכפול הוא חובה בביתו של כל חובב מוסיקה באשר הוא וחוויה אולטימטיבית לאנשי הפרוג מטאל. במחיר מצחיק של פחות מכרטיס להופעה של דרים ת'יאטר, אתם מקבלים 3 שעות של הלהקה בכושר שיא, יחד עם קטעי בונוס וכמובן הכי חשוב מזכרת שתוכלו להראות לילדים ולנכדים. קשה לי להאמין שיקומו עוד הרבה להקות ברמה ובאיכות כזאת שיוכלו לרגש את מאזיניהן בצורה כזו. הדי וי די עומד כבר שבועות רבים בראש מצעד המכירות של החנות הגדולה ביותר בארץ לכותרי DVD, שלא לדבר שבעשירייה הראשונה נמצא גם הדי וי די הכפול שיצא לפני כמה חודשים (2 קלטות הוידאו שעברו הסבה מיוחדת ל-DVD), אך זה כבר נושא לכתבה אחרת.
|
