תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Desert
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות אלבומים ::

לאתר הרשמי: לחצו כאן
חברת תקליטים: Nuclear Blast


רשימת השירים:

01. Sparta
02. Last Dying Breath
03. Blood Of Bannockburn
04. Diary Of An Unknown Soldier
05. The Lost Battalion
06. Rorke's Drift
07. The Last Stand
08. Hill 3234
09. Shiroyama
10. Winged Hussars
11. The Last Battle
12. Camouflage
13. All Guns Blazing


ציון:

29/08/2016
Sabaton - The Last Stand
מאת: חיים וינטראוב


הכי כיף זה לאהוב את מי שאוהבים אותך. באמת. תשאלו את כל מי שלבו נשבר אי-פעם ויאמר לכם שאהבה היא דבר נהדר, אבל הכי נפלא זה כשאתה אוהב את מי שמחזיר לך אהבה. ואמת זו נכונה גם לחיי הזוגיות שבין אשה לגבר (או גבר לגבר, אשה לאשה, גבר לשתי נשים, אשה לחמישה גברים, גבר לתנין או אשה למדפסת לייזר), וגם למוסיקה.

וכך ניתן לתאר את המצב שבין המטאליסטים הישראלים ללהקתSABATON השבדית. אהבת אמת נצחית ודו-כיוונית. אנו הישראלים אוהבים לאהוב אותם גם בלי קשר למוזיקה שלהם, פשוט כי הם מחזירים לנו באותה מטבע מוזהבת. בין אם בהצהרות אהבה ממשיות, תמיכה בכך שישראל זכאית לפעול לבטחונה ועצמאותה בין שלל מדינות אוייב, הופעות חוזרות ונשנות בארץ עם הדפסת הלוגו של הלהקה על דגלי הכחול לבן, ופאק... תראו לי להקה אחרת שיצרה שיר (עזבו שיר. להיט!!!) שמהלל את נצחון ישראל על מדינות ערב במלחמת ששת הימים (CounterStrike). SABATON הם הסוויטהארט של אוהבי המטאל הישראלים, ובאותה פרפראזה אנחנו אוהבים להחשיב את עצמנו כ"שוגר דאדי" שלהם. אנחנו מדינה קשישה ומבוססת שתומכת בלהקה צעירה וסקסית שגורמת לנו להרגיש חשובים, חזקים ונהדרים (או שזה ההיפך? וואלה איך שתרצו. העיקר שיש פה רומן רומנטי עם כל הפרפרים בבטן והקיטש הנוזל).

THE LAST STAND הוא אלבום האולפן השמיני של SABATON (תשיעי אם מחשיבים את FIST FOR FIGHT מ-2001), ובאופן מסקרן (תרגיל שיווקי מתוכנן - עד כדי כך אנו מאמינים בתאוריות קונספירציה?) הוא שוחרר פחות משבועיים לפני עוד הופעה מתוכננת של הלהקה בישראל. זו סיבה מספקת בעבורי (ואני משער שבעבור מעריציה הרבים של הלהקה) לרוץ אל חנויות התקליטים (מה זה חנות? מה זה תקליט? מילים של קשישים כמוני...) ולרכוש את האלבום. מי רוצה להגיע להופעה ולא לשיר יחד עם הלהקה את השירים החדשים שככל הנראה יהוו אחוז ניכר ממנה?

האלבום, כמו גם בעיקר האלבומים הקודמים CAROLOUS REX ו- HEROES ובאופן כללי רוב אלבומי ושירי הלהקה הוא אלבום קונספט שמספר על קרבות היסטוריים שנערכו ברובם במלחמות גדולות וחשובות, אולם מתרכז הפעם בקרבות שהיוו "מעוז אחרון" (Last stands).

תיאור/סקירה של אלבום של SABATON הוא לא פחות משעור היסטוריה מעניין, כפי שהיינו מתים (לפחות הח"מ) שהיו מלמדים בבית-הספר. כל שיר טומן בחובו שעור מאלף בהיסטוריה האנושית, שכאמור מתרכז במלחמה/קרב/מערכה צבאית אבל למי אכפת? זה פאקינג מעניין, ואם זה בא עם Heavy Metal לפנים אז תביאו את הידע עם הרעש!

כפי שניתן לצפות מהפסקה הקודמת, האלבום נפתח בשיר Sparta, שמהלל את אחד מקרבות "המעוז האחרון" האגדתיים והאפיים ביותר. קרב תרמופילאי שנערך בין לאונידס וקומץ גיבורי ספרטה לבין הפרסים בשנת 480 לפנה"ס. קרב שנכתב עליו לא מעט ואפילו זכה לביצוע הוליוודי בסרט "300" (שבעיניי היה ראוותני ומלא פעלולי מחשב מחד אך עלוב בסיפור ומשחק מאידך). השיר, כפי שמתאים ל SABATON הוא המנון Heavy Metal למופת, אפילו Power Metal מצויין לדעתי. שיר אצטדיונים סוחף עם שירת מקהלה, ריפים מפוצצים, שחוזר שוב ושוב על המנטרה שהספרטנים לעולם לא ייכנעו. אכן, אין כמו לפתוח אלבום של SABATON בשיר הלל לעיר ההיסטורית שגידלה לוחמים ללא חת ושכל ייעודם היה להילחם, להרוג ולהיהרג בשם המולדת (מישהו עכשיו עדיין לא מבין למה הישראלים כל כך אוהבים את SABATON? ג'אסט סיינג...).

A final stand, stop the Persians, spear in hand
Form a wall, live to fall, and live forever

Sparta! Hellas!
Then, and again, sing of three hundred men
Slaughter! Persians!
Glory and death, Spartans will never surrender

יש עוד מס' שירים כאלו באלבום, שאני בהחלט יכל לראות את עצמי שר אותם בקולי קולות בנסיעה הביתה ברכב, נהנה מכל רגע ומרגיש עוצמתי ובלתי מנוצח בהנאה גדולה וביזארית.

כך למשל השיר Blood Of Bannockburn שמפאר את קרב באנוקבורן שהתרחש במאה ה-14, כחלק מהמהפכה הסקוטית כנגד האימפריה הבריטית, ובו הסקוטים ניצחו את הכוחות הכובשים הרבים והחזקים מהם פי כמה. זה שיר! קצב רצחני מדבק, חמות חלילים ושירה מלודית מהירה שנשמעת כמעט כמו שיר ילדים שמביא את החשק לפזז על הרחבה. אני כבר יכל לדמיין את ה mosh pit כשהשיר הזה יבוצע בהופעה. גם סולו הגיטרה פה למרות שהוא קצר הוא מלא חיים וגורם לחיוך אמיתי. גירסא מטאלית של "היא רק רוצה לרקוד" אם תרצו, וזה כיף (לפחות למי שכמוני אוהב Heavy Metal מקפיץ שגורם לחיוך וצחוק, במיוחד אם הוא דרמטי והמנוני מאידך). שיתפוצצו עומר אדם ומשה פרץ – זה שיר הקיץ שלי יחד עם המטקות והארטיק.

אין ספק שבחיפושיהם אחר קרבות ייחודיים SABATON מצליחים להביא למאזיני המטאל מידע היסטורי שאחרת לא היו נחשפים אליו לעולם. אחד כזה הוא הקרב בתסחיף רורקה שעל נהר הבאפלו, בין שבט הזולו לכובשים האנגלים ב-1879. השיר Rorke's Drift מספר על הקרב שבו כ-150 חיילים בריטיים הגנו על מוצב מול כ-4,000 לוחמים משבט הזולו. מה שמוזר בשיר הוא שבניגוד לתמיכה של הלהקה בדרך-כלל ב"ילידים" מול הכובשים הקפיטליסטיים/אימפריאליסטיים, כאן השיר מביע תמיכה דווקא בחיילים הבריטיים מול לוחמי הזולו. אולי היות והבריטים היוו מיעוט מספרי מול הלוחמים האפריקנים? אולי. יהיו שיטענו אחרת. אני? רק מעלה את התמיהה... השיר עצמו הוא אחד מהטובים באלבום. קצב מהיר וריף שמזכיר לי קצת את IRON MAIDEN או HELLOWEEN. עוד קטע שאידיאלי לפוגו.

עוד שיר שנכנס לקטגוריה של "מוזר ומעניין" הוא Shiroyama, שמדבר על קרב שירויאמה שהתרחש במאה ה-19' בקגושימה,יפן ושבו מספר קטן של מורדים סמוראים נלחמו קרב מאסף אחרון שבו הפסידו ונהרגו מול צבא הקיסר האדיר. גם השיר הנ"ל גורם לרצון לפזז ולהשתולל על רחבת הריקודים. יש בו משהו ממש שמיייחחח משום מה באווירה. קצב מהיר ואפילו מזכיר במידה מסויימת ביצועי "פופ-מטאל" מבית היוצר של Leo Moracchioli. אז זה לא מטאל מופתי, אלא משהו קופצני, אבל שוב, זה כיף וזה מקפיץ. ילא סבבה אגוזים. נהניתי.

השיר Hill 3234 מספר על קרב שקיימו טייסי חיל האוויר של ברה"מ נגד המורדים המוג'הידיסטים באפגניסטן בשנת 1988. הקרב כלל הצנחה של 39 חיילים סובייטיים על גבעה בגובה 3,234 מ' מעל פני הקרקע על-מנת שלהיאחז בה ובדרך אליה. כל החיילים בקרב הנועז קיבלו מדליות ועיטורי גבורה לאחריו. וואו איזה קצב מהיר ורצחני. Joakim Brodén נשמע פה קצת כמו אל נורדי (אני נשבע שלרגעים היה נשמע לי כמו Johan Hegg או Attila Dorn). הסולו פה מלודי וכבד גם יחד בגנון מיידני, ויש פה קולות רקע נובחים שנשמעים לעתים כמו הנאקות והנהמות של James Hetfield. שיר פחות המנוני ומלודי ויותר כבד וכסאחיסטי. מוקדש לכל מי שפחות בקטע של Heavy ויותר בקטע של Power ואפילו קצת יותר מזה.

Diary of an Unknown Soldier הוא הקדמה לשיר The Lost Batallion, והוא קטע מיומנו של חייל אלמוני שמתאר את אימי קרב מוס-ארגון שהיווה חלק חשוב מהמערכה הסופית שניהלו כוחות הברית נגד גרמניה במלחה"ע הראשונה, ונחשב לאחת המערכות הגדולות והעקובות ביותר מדם שניהל צבא ארה"ב עם יותר ממיליון חיילים בשטח, וכ-26,000 הרוגים:

I remember the Argonne, 1918.
The sounds of that battle still haunt me to this day.
Machine gun fire from enemy lines.
The sickening sound of a bayonet tearing through human flesh.
The soldier next to me firing his sidearm in desperation.
All these sounds still echo in my mind,
And as conducted by Death himself it all comes together as music.
A rhythm of death
A symphony of war

השיר עצמו דרמטי ומרגש יותר מהשירים האחרים באלבום. הפזמון מקהלתי ומלא עוצמה, הריף איטי למדיי ופשוט ונראה שהלהקה התבססה פה על פנייה לבטן הרכה (והלב?) של הקהל האמריקני שייטה להזדהות עם העצב והגאווה של אימי קרב כה עקוב מדם וחשוב בהיסטוריה האמריקנית. שיר לימי זכרון אמריקנים שבניגוד לימי הזכרון שלנו שמתבססים יותר על עצב, שם מתבססים על גאווה והוד.

המנון נהדר דומה ניתן למצוא בשיר Winged Hussars. ה"חוסארים המכונפים" הם קבוצת העלית בחיל הפרשים הפולני במאה ה-16', שייחודם היה במיגון הכבד שנשאו על גופם ועל הסוסים עליהם רכבו, ובטקטיקות הלחימה שלהם שכללו איגוף איטי ותנועת צבת שהלכה והתהדקה על האוייב תוך התקפה מסיבית (הם נחשבו בלתי מנוצחים וכאלו שלעולם לא נכנעים או נסוגים בקרב). השיר עצמו נהנה כבר משניות הפתיחה מגרוב שגורם לחייך בהנאה ושניות הסיום נשמעות כמו קליימאקס קתארטי של ממש.

לצערי יחד עם השירים הכל-כך מהנים שמניתי עד כה (בעיניי) יש גם מס' שירים שלא מגיעים לאותה רמה לדעתי. שוב, ל SABATON אין שירים "רעים" היות והם די ה"מיין סטרים" האהוב למרות הכל שקשה להיות אובייקטיבי בהתייחס אליו כי הוא פשוט "הבייבי של כולנו", אבל יש פה כמה קטעים שפחות עשו לי את זה.

כך לדוגמא השיר Last Dying Breath שמדבר על פלישת האימפריה האוסטרו-הונגרית לסרביה במלחמת העולם הראשונה, בעקבות ההתנקשות בחייו של יורש העצר האוסטרו-הונגרי פרנץ פרדיננד בבלגראד. הלוחמים הסרבים הצליחו להדוף שוב ושוב את הכוח המפלצתי הענק של הצבא הפולש במחיר דמים כבד במה שהגיע לשיאו בקרב קולובארה, עד לכיבושה של סרביה שנה לאחר מכן. השיר פחות סוחף מהקודם, עדיין המנוני (כמו רוב שיריה של הלהקה) אבל קצת יותר מונוכרומטי ומעניין. הקצב הוא של Heavy Metal מאד פשטני, הסולו לא מושקע ומעבר לכך שהשיר נחמד אין בו ייחוד בעיניי.

גם שיר הנושא של האלבום, The Last Stand שמתייחס לביזת רומא שהוא קרב שנערך במאה ה-16' ושנלחמו בו מורדים מצבא קיסר רומא כנגד הקיסר במטרה לכבוש את הותיקן ולבזוז אותו נכנס לקטגוריה היותר מצערת לטעמי. לא מובנת לי בחירתו כשיר הנושא, היות והוא פשטני בעיניי מבחינה מוזיקלית. מלודי וקיטשי מדיי (אפילו אבוי, יש בו חלקים כמו סולו הגיטרה שמזכירים לי את EUROPE של שנות השמונים של המאה הקודמת).

גם The Last Battle שמתאר את הקרב שנערך בחמישי למאי 1945על טירת Itter באוסטריה בימיה האחרונים של מלחה"ע השנייה לא ריגש אותי כל-כך. השיר שמספר על הכוחות משולבים האמריקניים בפיקודו של גנרל Lee יחד עם החיילים צרפתיים והעריקים הגרמנים שהגנו על המבצר מול חיילי ה-SS, בקרב היחיד המתועד במלחה"ע שבו נלחמו אמריקנים לצד גרמנים. מדובר פה על Heavy Metal בסיסי בסגנון SCORPIONS עם פזמון קליט שניתן לשיר שוב ושוב בקולי קולות, גיטרות ליווי וסולו מטאל בסיסיים, והכל רגיל למדיי ואופייני ל SABATON. לא מיוחד. לא משאיר חותם.

בגרסת ה- Limited edition של האלבום, מופיעות גם שתי גרסאות כיסוי, וחבל שכך לטעמי. הראשונה היא לשיר Camouflage (במקור בוצע ב-1986 ע"י Stan Ridgway) שהוא שיר על מלחמת וייטנאם. זו גרסת כיסוי חלשה, שמנסה לקחת שיר בנימה עצובה ומלנכולית ובביצוע פופי/קאנטרי לירי ולהפוך אותו בכוח לשיר מלחמה מלא הוד ועוצמה. מלאכותי ולא טוב באזניי. גרסת הכיסוי השנייה היא ל All Guns Blazing של האלילים JUDAS PRIEST מתוך האלבום PAINKILLER מ-1990, וגם היא לא משתווה באזניי לגרסת המקום הצווחנית רצחנית עצבנית.

בשלב זה אני מוצא לנכון להתנצל בפני הקוראים שהסקירה הנ"ל, כאמור, היא יותר ריכוז של סיפורים היסטוריים מניתוח מוסיקלי פרופר. אבל כפי שכולנו כבר יודעים ומכירים, המוסיקה של SABATON לא משתנה, וזה אחד הדברים שמענגים בה. היא מטאל ישן, ותיק וסוחף שיעיל מאד בהופעות (רצוי באצטדיונים) ופשוט עובד כי הוא מביא סיפורי גבורה ליריים מחד ומוסיקה קופצנית, דרמטית וכיפית מאידך. זה פשוט עובד.

לסיכום, האלבום הנ"ל הוא מהאלבומים היותר "פופיים" (סליחה על הביטוי) של SABATON. הוא מנסה להיות קליט יותר, נגיש יותר ופחות "משמעותי" מבחינה מוסיקלית מאלבומים קודמים ובמיוחד HEROES שלפניו. למרות היותו "פופי" למדיי (כאמור), עדיין יש בו נגיעות רבות של רוק כבד בסיסי וטוב ואפילו Power Metal כוחני לעתים, והשילוב הזה בתור מי שגדל בשנות ה-80' של המאה הקודמת הוא לא פחות מכיף גדול. אחד מהדברים המהנים באלבום הוא השתתפותה של Floor Jansen (NIGHTWISH, REVAMP, וכיו"ב). היא נותנת ממד רך ומלודי יותר לקטעי המקהלה, למרות שלדעתי היא לא מיוצגת מספיק באלבום וניתן "לפספס" אותה.

לעתים אני תוהה ביני לבין עצמי היכן SABATON מצליחים עוד למצוא מלחמות/קרבות היסטוריים אפיים כאלו על-מנת לכתוב עוד שיר ועוד אלבום. לא נגמרו כבר? הרי עוד מעט כבר ייאלצו לכתוב שיר על המנהרות ב"צוק איתן" או משהו כזה (מה שיגרום לנו לאהוב אותם אפילו יותר. אולי אפילו להציע להם נישואים). אבל "למזלנו" מלחמות לא נגמרות בעולמנו הדפוק. אז אני בונה על עוד לכל הפחות חמישה אלבומים מצויינים של SABATON. למה לא? בכיף!

בסיכום: 4 כוכבים (3 וחצי על אלבום כייפי, למרות שלא חשוב, ועוד חצי על זה שבכל זאת, היי, אלו SABATON והם אחים!).

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: ניווט ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Dir En Grey – The Insulated World

Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators – Living the Dream

Beyond The Black – Heart of the Hurricane

Anaal Nathrakh – A New Kind of Horror

Behemoth – I Loved You at Your Darkest

Deicide - Overtures of Blasphemy
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
עושים שמח בהוואנה - סקירת הופעתה של להקת Amaranthe בתל-אביב

כתבה:
הוואקן הראשון שלי

ראיון:
האיש בשחור - ראיון עם Sakis Tolis סולן להקת Rotting Christ

סקירת הופעה:
הרעידו את הסכך: סקירת הופעת The Three Tremors בישראל

סקירת הופעה:
הקיץ של אוזי - סקירת הופעתן של Salvation, Ozzy Zoltak וFatum Aeternum בגגרין

כתבה:
הגיע זמן לכפרות, כפרות. – על האלבומים שמצדיקים בקשת סליחה
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[13/12/2018]
Unleash The Pain בהופעת השקה
[18/11] Ne Obliviscaris בישראל
[29/11] השקט שאחרי הSandstorm
[29/11] פסטישרץ 10
[03/12] Bruce Dickinson במופע ספוקן וורד
[06/12] חג האור פנד לנד חוגג עשור
[20/12] Paradise Lost בישראל
[09/01] Arcturus בישראל
[20/02] Behemoth בישראל
[25/02] Manowar בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::