תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Ozzy
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות אלבומים ::

רשימת השירים:


01. Benei ha'Elohim
02. Pandaemonium Gathers
03. Blôt
04. Genesis 11; 1-9
05. Prometheus
06. Thou, My Maker
07. Magnum Opus
08. 1904 Era Vulgaris


ציון:

24/04/2017
Saille – Gnosis
מאת: ראובן שליט


נכון שחשבתם שהבלאק הסימפוני מת?! גם אני חשבתי כך. ומה אני אגיד לכם?! אנחנו לא טועים! הבלאק הסימפוני נמצא שש רגל מתחת לאדמה - נרקב לו שם בנחת ומשמש כמזון לתולעי הנוסטלגיה. הימים של Emperor או Bishop of Hexen חלפו ואינם, ואפילו הפופולאריות של הבלאק/גות'/וואטאבר של דני בוי ועריסת הזוהמה שלו שוכבת בתעלה מלאת רפש בצידי כביש בריטי רטוב וממאנת לקום.

כן, אני בטוח שמישהו מהקוראים או הקוראות יצעקו עכשיו ""Carach Angren. אז קודם כל תפסיקו לצעוק. אני לא שומע אתכם ואתם סתם מביכים את עצמכם ומפחידים את חברי המשפחה היותר שפויים שלכם. שנית, העובדה שהרכב נחמד עד בינוני הוא הרכב הדגל של הז'אנר, מצביעה אך ורק על מצבו של אותו ז'אנר. הבלאק כיום נשלט בעיקר על ידי אטמוספרה, אוונגרד, ת'ראש-בלאק ופוסט-בלאק. אם חפצתם בסימפוניה, לכו חפשו אותה במחוזות אחרים.

ובכל זאת, מידי פעם הבלאק הסימפוני עוד שולח יד רקובה או שתיים מתוך הקבר וההיסטוריה, ובדיוק ביד שכזו נתקלתי כששמעתי את אלבומם הרביעי והדנדש של חבורת הבלגים הדי אלמונית והעונה לשםSaille . למה לקרוא להרכב הבלגי שלך על שם איזו אות מאלפבית אירי קדום, ועוד כזו שאין לנו האנשים הנורמאלים, עם המבנה האוראלי האנושי - יכולת לבטא אותה?! את זה תצטרכו לשאול אותם. כל מה שאני יודע זה ש- Gnosisהוא דרישת שלום מהעבר, מתקופות בהן לצד הסולן, הבסיסט, הגיטריסטים והמתופף עמד קלידן עם קורפס פיינט מגוחך, סחט על קלידיו כאילו היו נשמות חסרות מזל בסד, ובנה את כל האווירה הדרמטית מאחורי פריטות הטרמולו ובלאסט-ביטס.
דוגרי?! התגעגעתי!

ועכשיו לשיעור היסטוריה ותיאולוגיה קצרצר. Gnosis הוא שמה של אמונה - או נכון יותר מכלול וספקטרום של אמונות שאפיינו מגוון כתות שהוגדרו ככתות מינות מיסטיות בעולם הנוצרי הקדום. הגנוסטים שאלו אלמנטים מהנצרות וערבבו אותם בעיקר עם דואליזם (בניגוד לאל האחד המונותיאיסטי, הדואליזם הוא אמונה בשני כוחות עליונים עוינים – בדרך כלל באל טוב ובאל רע) שהושפע מהאומנה הפרסית הזורואסטרית. הגנוסטים האמינו שקיים אל טוב טרנסצנדנטלי (חיצוני לעולם החומר הגשמי) ואל רע שברא את העולם ושזוהה לא פעם עם האל העברי שלנו. הפרקטיקה של הכתות הללו שאגב התקיימו אפילו עד המאה ה-13 כמו הקתרים בדרום צרפת, נעה בין נזירות וחיפוש אחר ידע מיסטי שמביא לגאולה אישית, ועד אורך חיים ניהליסטי קיצוני שכלל אורגיות המוניות ודחייה של המוסר המקובל בטענה שמקורו באל הרע.

השיר הראשון באלבום נקרא "בני האלוהים". לא ""Sons of God אלא ממש בעברית "Benei ha'Elohim" ומתייחס למלאכים שמרדו באל, נפלו לארץ ועסקו בעיקר בהטפה נגד האל ובקיום יחסי מין עם יפיפיות אנושיות ושאר יצורים שלא התנגדו. השיר שיצא לו Lyric Video מהווה מבחינה מוזיקלית את שיאו המאוד מוקדם של האלבום. מעבר לבלאק הסימפוני השגרתי הוא מציג אבולוציה מסוימת ואפשר להגיד אפילו פרוגיות במבנה ולפעמים אף בכתיבה.

עוד שיר ששווה להתעכב עליו הוא Prometheus. פרומתאוס כאן מקביל בעצם למורד אחר הלא הוא הילל בן שחר – לוציפר, השטן הנוצרי. כמוהו פרומתאוס מביא את האור/האש אל בני האדם ומסמל בחוגים מסוימים את חירות האדם מרודנות האל, או לפחות רודנות האל הרע על פי הגנוסיס. גם בשיר הזה אנחנו מקבלים מנה גדושה של אולד-סקול בלאק סימפוני בהפקה מודרנית ועם אתנחתאות פרוגיות באופיין. ל- Prometheusיצא גם קליפ אולי לא מרשים במיוחד, אך בכל זאת כזה שגורם לך לחשוב על מיעוט הקליפים בבלאק-מטאל, ועד כמה אנחנו מפסידים וויזואליות שמעשירה את המוזיקה ומביאה לביטוי נוסף ואטרקטיבי את אווירת האז'נר, רק בגלל "אידאלים" ילדותיים של "טרואיות" והיצמדות למינימליזם יעני קשוח.


Saille אמנם לא מחזירים את תקופת הזוהר של הבלאק הסימפוני במהרה בימינו, וספק אם זה יקרה אי פעם, אך הם בהחלט נושפים על איזושהי גחלת קטנטנה, ובעיקר מאפשרים לנו לטעום את אותו בלאק סימפוני לא מתחנף ואיכותי משנות התשעים עם אינטרפרטציה אישית ומודרנית, ועל זה רוב תודות לחבורה הפלמית מגנט. Gnosis לא חף מחסרונות, רחוק מכך, אך היתרונות שלו בולטים היכן שצריך, ולאוהבי הז'אנר הוא יכול לשמש מעבר לשמיעה טובה וגלולת נוסטלגיה, גם כזרז לחפירה בדיסקוגרפיה הצנועה של Saille, ולייצר סקרנות לקראת הוצאות עתידיות.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: ניווט ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Michael Romeo - War of the Worlds Pt. 1

The Lion's Daughter - Future Cult

Powerwolf – The Sacrament Of Sin

Structural - Metacognition

FATUM AETERNUM - Mass Suicide of Human Race

Kataklysm– Meditations
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
חנק בגאגרין - סקירת הופעתה של Suffocation בתל אביב

כתבה:
Once You Go Black…

סקירת הופעה:
דת' באב - על ערב ההופעות במועדון הגאגרין

ראיון:
מעוף הדרקונים - ראיון עם הרמן לי – גיטריסט להקת Dragonforce

כתבה:
חולה גוסס מת – על תהליך גסיסתה של סצנת המטאל בארץ

סקירת הופעה:
על נסיך האופל ונשקו - סקירת ההופעה של אוזי אוסבורן בלייב פארק ראשל'צ, 8 ביולי, 2018
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[13/10/2018]
Vitalism בישראל
[19/08] Dragonforce
[30/08] Prog Invasion
[01/09] מחווה לענקיות הHeavy Metal
[03/09] פסטישרץ 10
[06/09] Dripping Death
[12/09] Yngwie Malmsteen בישראל
[13/09] Doom Kulthum
[26/09] Sons Of Apollo בישראל
[27/09] Walkways בבסקולה
[14/10] Amaranthe בישראל
[18/10] Rotting Christ בישראל
[14/11] Annihilator בישראל
[20/12] Paradise Lost בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::